מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
שֶׁכֶם או שְׁכֶם [ עריכה ]
לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה ): חתיכה, חלק מחובר ומאוחד
”נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי“ (בראשית מח , פסוק כב )
”כִּי תְּשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם בְּמֵיתָרֶיךָ תְּכוֹנֵן עַל פְּנֵיהֶם“ (תהלים כא , פסוק יג )
גם ”לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד“ (צפניה ג , פסוק ט )
על פי פרשנות חז"ל בפסוקים הנ"ל. בבראשית שם י"מ שמדובר על העיר שְׁכֶם.
מובאות נוספות [ עריכה ]
”וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה“ (הושע ו , פסוק ט )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שם עצם
הגייה *
she chem
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ש־כ־ם
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
שִׁכְמוֹ, ר׳ שְׁכָמוֹת
ידיים שלובות תחת השכם
הכתף והחלק העליון של הגב [1] המקום בו דרך האדם לשאת משאות כבדים. בהשאלה: קבלת מטלות
”וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית...“ (בראשית ט , פסוק כג )
”אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל-לִבִּי וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל-שִׁכְמָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתִּשְׁאָב וָאֹמַר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא.“ (בראשית כד , פסוק מה )
”...וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד.“ (בראשית מט , פסוק טו )
”וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת-בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל-שִׁכְמָם .“ (שמות יב , פסוק לד )
”...וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל-שִׁכְמוֹ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל.“ (יהושע ד , פסוק ה )
”כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ בֵּן נִתַּן-לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל-שִׁכְמוֹ ...“ (ישעיהו ט , פסוק ה )
”אִם-לֹא עַל-שִׁכְמִי אֶשָּׂאֶנּוּ; אֶעֶנְדֶנּוּ עֲטָרוֹת לִי.“ (איוב לא , פסוק לו )
שם פרטי לזכר
”וְאַשְׂרִיאֵל מִשְׁפַּחַת הָאַשְׂרִאֵלִי. וְשֶׁכֶם מִשְׁפַּחַת הַשִּׁכְמִי“ (במדבר לד , פסוק ד )
”וְלִבְנֵי חֵלֶק וְלִבְנֵי אַשְׂרִיאֵל וְלִבְנֵי שֶׁכֶם וְלִבְנֵי חֵפֶר וְלִבְנֵי שְׁמִידָע אֵלֶּה בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶּן יוֹסֵף הַזְּכָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם“ (יהושע יז , פסוק ב )
אוגריתית: 𐎘𐎋𐎎 (תֿכם) במשמעות זהה.[2] המשפט "תֿכמ בנונ" – "שכם הבניין", כתף הבניין או החומה.[3]
אתיופית : הפועל "שכימ" Sakaem, בהוראת "לסחוב על הכתפים"[4] (=שדה סמנטי משותף עם שקים ).
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
שכמות
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ מקובל שכל צד נקרא שכם המלבי"ם באיוב כותב שכל רוחב הגב העליון כולל שתי הכתפיים נקרא שכם, כדי להסביר את הפסוק כתפי משכמה תפול
↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים , ענבל, 1996, עמ' 437; לוח UT krt שו' 64 ועוד
↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים , ענבל, 1996, עמ' 525; לוח UT 126 IV
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 891 : ṯkm
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שכם
הגייה *
shchem
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ש־כ־ם
דרך תצורה
נטיות
עיר בשומרון . נחשבה לבירתה בעבר, וכיום אחת הערים הגדולות ברש"פ .
”הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם“ (בראשית לז , פסוק יג )
”וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב“ (יהושע כד , פסוק לב )
יש המציעים כי שכם, בעמק נחל שכם, הוא השכם הנושא את הכתפיים משני צידיו, שהם הרי גריזים, ועיבל .[1]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
שכם
↑ מנשה הראל , קדמוניות נופי ארץ־ישראל: הביוגרפיה של העם על פי הגיאוגרפיה של הארץ, עמוד 6