אהבה
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
אהבה |
| הגייה* |
ahava |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
א־ה־ב |
| דרך תצורה |
משקל קַטְלָה |
| נטיות |
ר' אֲהָבוֹת; אַהֲבַת־, ר' אַהֲבוֹת־ |
- (יש לשכתב פירוש זה): חיבה וקרבה עמוקה לאדם אחר, ובפרט קרבה רומנטית.
-
- "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה" (שיר השירים ח ו)
- "כל אהבה שהיא תלויה בדבר – בטל דבר, בטלה אהבה; ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם. איזו היא אהבה התלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר; ושאינה תלויה בדבר, זו אהבת דוד ויהונתן." (משנה, מסכת אבות, פרק ה, משנה טז)
- עניין, חיבה או משיכה לדבר מה.
-
[עריכה] מובאות נוספות
- "כל אהבה שהיא תלויה בדבר - בטל דבר, בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם. איזו היא אהבה התלויה בדבר? -זו אהבת אמנון ותמר. שאינה תלויה בדבר? -זו אהבת דוד ויהונתן." (אבות פרק ה משנה טז) - המובאה מתייחסת בפירוש לשני סוגי האהבה - התלויה בדבר (שמטרתה לקבל הנאה וסיפוק מהזולת) ושאינה תלויה בדבר (שמטרתה להיטיב לזולת).
- "בחבלי אדם אמשכם, בעבתות אהבה, ואהיה להם כמרימי על על לחיהם, ואט אליו אוכיל" (הושע יא ד)
- "שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" (משלי י יב)
- "טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ" (משלי טו יז)
- "טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת" (משלי כז ה)
- "שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים, וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" (משלי י יב)
- "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (שיר השירים ב ז)
- "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים י יב)
- "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? - בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ - מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דויד "צמאה נפשי לאלוהים לאל חי"" (רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ב)
|
|
- סינית: 愛
- ספרדית: amor
- ערבית: حب (הגייה: חֻבּّ)
- צרפתית: amour
- רוסית: любовь
|
[עריכה] קישורים חיצוניים
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית |
קרבה רגשית עמוקה |
| גזרה |
גזרת נחי פ"א |
| הופיע לראשונה בלשון |
המקרא |
[עריכה] נטיות הפעלים
| א־ה־ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
אָהַב |
אוֹהֵב |
יֹאהַב |
אֱהַב |
לֶאֱהֹב |
| נִפְעַל |
נֶאֱהַב |
נֶאֱהָב |
יֵאָהֵב |
הֵאָהֵב |
לְהֵאָהֵב |
| הִפְעִיל |
הֶאֱהִיב |
מַאֲהִיב |
יַאֲהִיב |
הַאֲהֵב |
לְהַאֲהִיב |
| הֻפְעַל |
הָאֳהַב |
מָאֳהָב |
יָאֳהַב |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
אִהֵב |
מְאַהֵב |
יְאַהֵב |
אַהֵב |
לְאַהֵב |
| פֻּעַל |
אֹהַב |
מְאֹהָב |
יְאֹהַב |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְאַהֵב |
מִתְאַהֵב |
יִתְאַהֵב |
הִתְאַהֵב |
לְהִתְאַהֵב |
- בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]