אהבה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אַהֲבָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אהבה
הגייה* ahava
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־ה־ב
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר' אֲהָבוֹת; אַהֲבַת־, ר' אַהֲבוֹת־
הפסל "אהבה" של רוברט אינדיאנה, מוזיאון ישראל בירושלים
  1. רצון להתקרב ולהתחבר אל מישהו או אל משהו, ובפרט רצון לקרבה רומנטית לאדם אחר. לחלופין, רצון בטובתו ובאושרו של האחר.
    • "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם־תָּעִירוּ וְאִם־תְּעוֹרְרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (שיר השירים ב׳פסוק ז׳)
    • "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה" (שיר השירים ח׳פסוק ו׳)
    • "שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" (משלי י׳פסוק י״ב)
    • "כל אהבה שהיא תלויה בדבר – בטל דבר, בטלה אהבה; ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם. איזו היא אהבה התלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר; ושאינה תלויה בדבר, זו אהבת דוד ויהונתן" (משנה אבות ה טז)
    • אַהֲבַת אֵל לִי עָרְבָה – / מֵאַהֲבַת נַפְשִׁי נִפְלְאָה; בּוֹ אֶחְשֹׁק, עַד כָּל אַהֲבָה/ – בִּלְתִּי אַהְבָתוֹ – אֶשְׂנְאָה! "אהבת אלי לי ערבה", אברהם אבן עזרא
    • וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה: נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ; אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם – מַה-זֹּאת אַהֲבָה? "הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ", חיים נחמן ביאליק
  2. עניין בתחום כלשהו או משיכה אליו.
    • אהבתי לכדורגל התחילה כבר בגיל חמש.
  3. [יהדות, תאולוגיה] עבודת-ה' לשמה; קיום צו אלוהי מתוך ראיית קיומו בתור השכר עצמו.[1]
    • "וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ." (דברים ו׳פסוק ה׳)
    • "וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי." (ישעיהו מ״אפסוק ח׳)
    • "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? - בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ - מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דויד "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי" (תהלים מ"ב ג')" (רמב"ם הלכות יסודי התורה ב ב)

גיזרון[עריכה]

  • לשון המקרא. השורש א־ה־ב קשור כנראה לשורש י־ה־ב שמשמעו נתינה [דרוש מקור]
  • ישנם חוקרים הגורסים שמשמעות הפועל בהקשר הדתי קשורה לנאמנות - בהקשר של יחסי־ברית רשמיים שאינם בהכרח אישיים. על גישה זו כתב החוקר ויליאם מורן במאמרו “"The Ancient Near Eastern Background of the Love of God in Deuteronomy”". למשל, ד"ר משולם מרגליות כותב:
יש לשים לב לשני השדות הסמנטיים של מושג האהבה: התחום האישי - שבינו לבינה (כדוגמא הקלאסית בשיר השירים) והתחום הדיפלומטי, שבו משמעותו העיקרית היא נאמנות (loyalty, truce), ונאמנות הדדית: של המלך לנתיניו ושל הנתינים למלכם... במכתבי אל-עמארנה (המאה הי"ד לפנה"ס) נמצאת המילה 'אהבה' בין המונחים המציינים יחסים בין לאומיים... בספר דברים ניכרת היטב העברת המינוח המדיני של נאמנות לברית, כולל 'אהב', אל יחסי הברית בין ה' לבני ישראל; ולכן 'אהב' משמעותו לשמור מצווה, לקיים אותה"[2]
בגישה זו מתפרשים מספר פסוקים המתייחסים לאהבה, כגון: "כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים" (מלכים א׳ ה׳פסוק ט״ו), "וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד" (שמואל א׳ י״חפסוק ט״ז). החוקרים מציעים לפרש באופן זה גם פסוקים העוסקים באהבת העם לאל "...אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי" (שמות כ׳ – פסוקים ד׳-ה׳) או "מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ" (דברים י׳פסוק י״ב) [3]

צירופים[עריכה]


נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • סינית: ‏‏‏‏
  • ספרדית: amor‏‏‏‏
  • ערבית: حب‏‏‏‏ (הגייה: חֻבּّ)
  • צרפתית: amour‏‏‏‏
  • רוסית: любовь‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. [1] ישעיהו ליבוביץ, אמונתו של הרמב"ם, אוניברסיטה משודרת, ISBN 965-05-0231-9.
  2. [2] "הערות למאמר 'אהבת הזולת ואהבת אלקים'" מאת הד"ר משולם מרגליות, מתוך דף שבועי לפרשת דברים תשס"א של אוניברסיטת בר אילן (גיליון מספר 403).
  3. [3] "כל יחיד הוא מלך" מאת יהושע ברמן, מתוך "תכלת" מס' 26.

קישורים חיצוניים[עריכה]


ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אהבה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אהבה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ביאור:אהבה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אהבה
השורש אהב
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית קרבה רגשית עמוקה
גזרה גזרת נפ"א
הופיע לראשונה בלשון המקרא

השורש א-ה-ב הוא שורש מגזרת נפ"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־ה־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָהַב אוֹהֵב, אָהוּב יֹאהַב או יֶאֱהַב אֱהֹב או אֱהַב לֶאֱהֹב
נִפְעַל נֶאֱהַב נֶאֱהָב יֵאָהֵב הֵאָהֵב לְהֵאָהֵב
הִפְעִיל הֶאֱהִיב מַאֲהִיב יַאֲהִיב הַאֲהֵב לְהַאֲהִיב
הֻפְעַל הָאֳהַב מָאֳהָב יָאֳהַב -אין- -אין-
פִּעֵל אִהֵב מְאַהֵב יְאַהֵב אַהֵב לְאַהֵב
פֻּעַל אֹהַב מְאֹהָב יְאֹהַב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַהֵב מִתְאַהֵב יִתְאַהֵב הִתְאַהֵב לְהִתְאַהֵב

הערות[עריכה]

  • בזמן עתיד של בניין קל השורש א-ה-ב ניטה או לפי גזרת נפ"א או לפי גזרת השלמים (במקרא רווח יותר לפי השלמים), דהיינו; יֹאהַב או יֶאֱהַב.
  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]
  • צורת ההפסק של בניין קל בזמן ההווה; אָהֵב.
  1. ליב
  2. מרגליות
  3. ברמן