מארמית: במשמעות "אהבה". המילה "רְחִימוּת" בהשמטת הת"ו [1]
גם השורשים המקבילים (רחם בעברית, رحم בערבית) משמשים לעתים בהוראת אהבה. כך למשל מפרשים רש"י ומצודת ציון את הפסוק ”וַיֹּאמַר אֶרְחָמְךָ יְהוָה חִזְקִי“ (תהלים יח, פסוק ב)
ר-ח-ם, rḥm מופיע בספרות הארמית-יהודית . בתעודות שנמצאו במערת האיגרות, השייכות לבבתא, מופיע כפועל בצורת רְחֵים , רְחִימוּ ,במשמעות "אוהב-מרחם". צטוט: "...נבטי מרחם אם במחוז עין עגלֲיים ..." - nb-Tw rxm mh bmxwz gltyn..." .
