תנשמת

תִּנְשֶׁמֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תנשמת
הגייה*	tinshemet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	נ־שׁ־ם
דרך תצורה	משקל תִּקְטֶלֶת
נטיות	ר׳ תִּנְשָׁמוֹת

תנשמת

1. לשון המקרא מין עוף דורס לילה שוכן חורבות. שמו המדעי: Tyto alba. התנשמת ניזונה מחיות בר זעירות ובעיקר ממכרסמים, ועל כן משמשת לעתים כמדביר טבעי.

   • בגן החיות בירושלים יש יותר מ־6 סוגים של תנשמות, וכולן אוכלות חולדות או עכברים.

גיזרון

• התנשמת מופיעה במקרא שלוש פעמים הן ברשימת העופות הטמאים והן ברשימת השרצים הטמאים, ונראה שהמילה שימשה לתיאור שתי חיות שונות:
  • ”כָּל־צִפּוֹר טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ. וְזֶה אֲשֶׁר לֹא־תֹאכְלוּ מֵהֶם [...] אֶת־הַכּוֹס וְאֶת־הַיַּנְשׁוּף וְהַתִּנְשָׁמֶת.“ (דברים יד, פסוקים יא–טז)
  • ”וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב לְמִינֵהוּ. וְהָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט וְהַתִּנְשָׁמֶת.“ (ויקרא יא, פסוקים כט–ל)
• משורש "נ-ש-ם" משום קולות הנשימה והנשיפה שהיא משמיעה בשעת סכנה.פירוש שמה באנגלית "ינשוף האסמים", בשל מקום המגורים החביב עליה בארצות אירופה. בתלמוד היא מכונה ”בואת שבעופות“ (בבלי, מסכת חולין – דף סג, עמוד א) ו ”קִיפּוֹף“ (בבלי, מסכת חולין – דף סג, עמוד א). עוד נאמר עליה כי ”עיניה הולכות לפניה כשל אדם“ (בבלי, מסכת חולין – דף סג, עמוד א) , ומכאן (בהשפעת הפועל: בהה) נגזר גם שמה הערבי הנוסף בהגיית: בוהא, (השוו גם ל:בָּהטֲ: بحث בהוראת חקר חיפש). במצרים העתיקה היא סימלה את המוות והתחייה, ולכן ליוותה את אל המוות והתחייה אוזיריס.^{[דרוש מקור]}

תרגום

• אנגלית: barn owl‏‏‏‏ (מילולית:ינשוף האסמים)
• ערבית: بُومَة‏‏‏‏ (הגייה: בֻּוּמה)
• גאורגית:ბუხრინწა‏‏‏‏ (הגייה:בֻּכְרינ-טְסֱ')

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: תנשמת

טקסונומיה בוויקימינים: Tyto alba

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תנשמת