מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מדביר |
| הגייה* | madbir |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ד־ב־ר ב |
| דרך תצורה | משקל מַקְטִיל |
| נטיות | ר׳ מַדְבִּירִים; נ׳ מַדְבִּירָה, נ"ר מַדְבִּירוֹת |
- אדם שתפקידו להרחיק מזיקים, להרוג אותם או לצמצם את השפעתם.
| השורש דבר ב |
|
השורש ד־ב־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.
| ד־ב־ר ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הִדְבִּיר |
מַדְבִּיר |
יַדְבִּיר |
הַדְבֵּר |
לְהַדְבִּיר |
| הֻפְעַל |
הֻדְבַּר |
מֻדְּבָּר |
יֻדְבַּר |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
|
|