מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מדביר |
הגייה* | madbir |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ד־ב־ר ב |
דרך תצורה | משקל מַקְטִיל |
נטיות | ר׳ מַדְבִּירִים; נ׳ מַדְבִּירָה, נ"ר מַדְבִּירוֹת |
- אדם שתפקידו להרחיק מזיקים, להרוג אותם או לצמצם את השפעתם.
השורש דבר ב |
השורש ד־ב־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.
ד־ב־ר ב |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִפְעִיל |
הִדְבִּיר |
מַדְבִּיר |
יַדְבִּיר |
הַדְבֵּר |
לְהַדְבִּיר |
הֻפְעַל |
הֻדְבַּר |
מֻדְּבָּר |
יֻדְבַּר |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
|
|