משורש "נ-ש-ם" משום קולות הנשימה והנשיפה שהיא משמיעה בשעת סכנה.פירוש שמה באנגלית "ינשוף האסמים", בשל מקום המגורים החביב עליה בארצות אירופה. בתלמוד היא מכונה ”בואת שבעופות“ (בבלי, מסכת חולין – דף סג, עמוד א) ו ”קִיפּוֹף“ (בבלי, מסכת חולין – דף סג, עמוד א). עוד נאמר עליה כי ”עיניה הולכות לפניה כשל אדם“ (בבלי, מסכת חולין – דף סג, עמוד א) , ומכאן (בהשפעת הפועל: בהה) נגזר גם שמה הערבי הנוסף בהגיית: בוהא, (השוו גם ל:בָּהטֲ: بحث בהוראת חקר חיפש). במצרים העתיקה היא סימלה את המוות והתחייה, ולכן ליוותה את אל המוות והתחייה אוזיריס.[דרוש מקור]