שכם נסיב ומבגאי גזיר
שְׁכֶם נָסִיב וּמַבְגָאי גְּזִיר[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שכם נסיב ומבגאי גזיר |
הגייה* | |
חלק דיבר | צרף |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- מצב שבו אדם מסויים חוטא, ואדם אחר נענש.
מקור[עריכה]
- מהתלמוד הבבלי. נסיב בארמית נָשָֹא כשכאן הכוונה לנישואין. גזיר בארמית הוא גָּזוּר הכוונה לנימול.
- על פי הסיפור בספר בראשית בו בגלל חטיפתו של שכם בן חמור את דינה בת יעקב, ועל מנת שיוכל לשאתה הוכרחו כל אנשי העיר להימול.
ביטויים קרובים[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: טוביה חטא וזיגוד מינגד |