שבלול
מראה
שַׁבְּלוּל
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שבלול |
הגייה* | shablul |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ב־ל |
דרך תצורה | משקל קַטְלוּל |
נטיות | ר׳ שַׁבְּלוּלִים; שַׁבְּלוּל־, ר׳ שַׁבְּלוּלֵי־ |
- לשון המקרא רכיכה יבשתית ממשפחת החלזוניים בעלת קונכיה ספירלית.
- ”כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ.“ (תהלים נח, פסוק ט).
- ”אמר רב יהודה אמר רב כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה ברא שבלול לכתית ברא זבוב לצירעה יתוש לנחש“ (בבלי, מסכת שבת – דף עז, עמוד ח)
- שׁוּלָה שׁוֹלָה שַׁבְּלוּלִים בַּשְּׁלוּלִית; כֹּל שַׁבְּלוּל אֲשֶׁר שׁוּלָה שׁוֹלָה הוּא שֶׁלָּהּ
- שבלולים אוכלים לרוב מאכלים צמחוניים.
- עברית חדשה חלק האוזן הפנימית המזכיר בצורתו שבלול (1) והוא אבר השמע הממיר צלילים לגירוי חשמלי.
- "שבלול זה הוא מעין פסנתר מיקרוסקופי, המסוגל לקלוט מספר ענקי של צלילים ולמסרם למרכז השמיעה שבמוח." ("חרות", 20 באוקטובר 1961, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
[עריכה]- פעם אחת במקרא [1].
פרשנים מפרשים
[עריכה]- רש"י על תהלים נח ט: "שבלול" - יש פותרין לימצ"א בלע"ז ויש פותרין כמו שבולת מים (לקמן ס"ט) וכפל הלמ"ד כמו מן ימל קצירו (איוב י"ח) ימולל (לקמן צ').
- רש"י על שבת עז ב: שבלול - לימצ"א (חילזון עירום). [בצרפתית עתיקה limace – חלזון].
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה] בעל חיים
|
מידע נוסף
[עריכה]- בניגוד לרוב המילים בעברית, במילה הזאת יש ב דגושה בשווא נח, בדרך כלל אותיות בג"ד כפ"ת בשווא נח הן רפויות.
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: שבלולים |
טקסונומיה בוויקימינים: Pulmonata |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שבלולים |
ערך בוויקיפדיה: שבלול (איבר) |
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ יתכן והשם נגזר משום הצורה הטבועה על קונכיתו שקרויה היתה בלשון התנ"ך צורת בלל (בָּלֻל) לפיכך, שבלול: שבלולה צורתו כתעלול קליידוסקופ. או כפי ששורשו (ש-ב-ל) ושבילי רירו מרמזים בזחלו