צדף
מראה
צֶדֶף
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צדף |
הגייה* | tsedef |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ד־ף |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | נ׳ צִדְפָּה, צִדְפַּת־; ר׳ צְדָפִים, צִדְפֵי־; נ"ר צְדַפוֹת |
- רכיכה החיה בתוך קונכיה סימטרית ואטומה המחולקת לשניים, כאשר כל חצי קרוי קשׂווה.
- ”צחוק אטי, גבה־צליל, עולה מעל צלחת הצדפים שחוסלו, והם עתה ערימה של קליפות צדף ריקות, פתוחות, כמקורי שקנאים פעורים לרווחה.“ (בנדיקטין, מאת שלומית הראבן, בפרויקט בן יהודה)
- ”תשאל את שורפלד. לו יש ספרים רבים על חלזונות, צדפים ושבלולים.“ (שתי אבנים שהן אחת, מאת נחום גוטמן, בפרויקט בן יהודה)
- לשון ימי הביניים [עממי] קונכיה ריקה של כל רכיכה ימית שהיא.
- "אבא חזר מאילת / והביא לי צדף אחד. / אם שמים אותו ליד האוזן השניה, / שומעים גלים, ולפעמים גם אנייה" (כמו ים, מאת יהונתן גפן)
גיזרון
[עריכה]- מערבית: صَدَفَة (צַדַפַה).
תרגום
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]- ההגייה התקנית של צורת הנקבה היא צִדְפָּה. נפוצה הגייה שאינה תקנית (צְדָפָה), אולי עקב גזירה מצורת הרבים צְדָפוֹת, תופעה זו מכונה בדקדוק "גזירה לאחור".
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: צדף |
טקסונומיה בוויקימינים: Bivalvia |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צדפות |