פעמה

פַּעֲמָה א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פעמה
הגייה^*	pa'ama
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה (פעם אחת לשון זכר)
שורש	פ־ע־ם
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	ס׳ פַּעֲמָת־, ר׳ פַּעֲמוֹת, ר"ס פַּעֲמוֹת־

לשון המקרא פינה של חפץ.
- ”וְיָצַקְתָּ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית“ (שמות כה, פסוק יב)
- ” וַיִּצֹק לוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית.“ (שמות לז, פסוק ג)
- ”וְאַרְבָּעָה אוֹפַנֵּי נְחֹשֶׁת לַמְּכוֹנָה הָאַחַת, וְסַרְנֵי נְחֹשֶׁת, וְאַרְבָּעָה פַעֲמֹתָיו כְּתֵפֹת לָהֶם מִתַּחַת לַכִּיֹּר הַכְּתֵפוֹת יְצֻקוֹת מֵעֵבֶר אִישׁ לֹיוֹת.“ (מלכים א׳ ז, פסוק ל)

המילה מופיעה שלש פעמים במקרא, כולם בלשון רבים, אחת מהם בלשון זכר.
הגזרון לא ברור דיו; יש המפרשים שהכוונה ל"רגל", בדומה ל"פַּעַם",^[1] ושצחרת היחיד היא באמת "פַּעַם" עם הסיומת הנקבית "־וֹת" הרגילה בשמות שאולים מגוף אדם בהוראה המושאלת לחלק של חפץ, בדומה ל"ידות" או "כתפות".^[2] אבל רוב המפרשים פירשו שהכוונה לפינות^[3] או לפאות^[4]. בספר מלכים נראה שהוא מקביל ל"פִּנּוֹת" המופיע בהמשך (שם לד). לפי פירוש זה הגיזרון לא ברור.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פעמה
הגייה^*	pa'ama
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	פ־ע־ם
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	ס׳ פַּעֲמָת־, ר׳ פַּעֲמוֹת, ר"ס פַּעֲמוֹת־

עברית חדשה משך זמן המשמש יחידת מדידה קצבית במוזיקה.
- הצ'לן החדש לא היה מרוכז, והוא התחיל את הסולו שלו פעמה אחת מאוחר מדי.
לשון חז"ל צעדים, פסיעות.
- ”כיון שהרגיש בקול פעמותיו שלר' ישמעאל נטל תכריך שלברכות וזרקן לתוך ספל של: מים.“ (ירושלמי, מסכת שבת – פרק טז, הלכה א)

1. מהמילה המקראית "פַּעַם" (1-3) בהוראת: זמן, נקישה, הכאה.

2. מהמילה המקראית "פַּעַם" (4) בהוראת: רגל, צעד, פסיעה.

ערך בוויקיפדיה: פעמה