חז"ל פירשו: ”עזאזל – שיהא עז וקשה… תניא אידך: עזאזל – קשה שבהרים.“ (בבלי, מסכת יומא – דף סז, עמוד ב) בדרך זו הלכו חלק מהפרשנים, ופירשו שהוא כינוי למקום קשה, צוק. לפי זה המילה מורכבת מ"עזז" ו"אל", שניהם בהוראת: חוזק. לדעת רס"ג הוא שם של הר הנקרא "עזז" עם סיומת "אל" כמו שמות הרים נוספים. כיום מקובל לזהות את ההר ממנו היו משליכים את השעיר עם הר מונטר הנמצא במדבר יהודה מזרחית לירושלים.
לדעת פרשנים רבים "עזאזל" הוא שמו של אל המדבר או שד, ודייקו זאת מן התקבולת בין "ה'" ו"עזאזל". בספרות הקדומה יש אזכורים למלאך רע שנקרא "עזזאל" או "עזאל" - כגון בספר חנוך א'[2], בספר חזון אחרית הימים של אברהם[3]. לפי זה השם נגזר מהצירוף "עזז" עם הסיומת "אל".
יש שפירשו ש"עזאזל" הכוונה לעז המשתלח עצמו. כך תרגמו בתרגום השבעים: apopompaiō) ἀποπομπαίῳ) - למשתלח. וכן פירש רד"ק (ספר השרשים, עז): "עֲזָאזֵל מלה מורכבת מן עֵז ואָזַל", אמנם הוא פירש בעקבות חז"ל שהוא שמו של ההר.
יש שהקבילו לערבית عَزَلَ (עַזַלַ) - להסיר, לכרות, להפריד. לפי זה יתכן שהכוונה למקום מרוחק ומבודד מן היישוב.[4]
נ"ה טור-סיני הקביל לאכדית: aslu - עז בר, ועל פי זה ביאר שמשלחים את השעיר לחיות עם עיזי הבר.[5]
