מקראי. לפי השערה מקובלת, עברי הוא התואר הנגזר (סיומת -י) מהמילה עֵבֶר, כלומר תואר למי שבא מעֵבֶר הנהר. אברם מתואר כעברי (וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי) לאחר שעבר ממולדתו שמעבר הנהר-לארץ כנען . השערה זו נתמכת על ידי תרגום השבעים, שמתרגם "עברי" (בהגייה היוונית : פֶּרַתִיס) : "περατής"[1], מילה שפירושה "מי שעבר"[2], ביוונית-עתיקה בהגיית פֶרַאוֹ περάω בהוראת: לעבור. השערה זו נתמכת גם על ידי חז''ל[3]. הביטוי "עבר הנהר" לציון האזור בצד השני של נהר היה נפוץ במזרח הקדום וקיים גם באכדית (eber nari[4]: במקרה הזה מעבר נהר פרת) ובארמית (עבר נהרה), ונעשה שימוש בו בהוראה זו בספרי עזרא[5] ונחמיה[6]: רוב החוקרים משערים שבכוונת הטקסט המילה עברי מתייחסת לביטוי זה.
נגזר מהשם "עֵבֶר", שהוא שמו של אחד מצאצאי שֵׁם: ”וּלְשֵׁם יֻלַּד, גַּם-הוּא: אֲבִי כָּל בְּנֵי-עֵבֶר, אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל“ (בראשית י, פסוק כא).
ישנם הגוזרים מן ההלחם האכדי חאבְּ-פּירוּ ḫab-piru - "חפירו"/"אבירו" בהוראת פליטים,השייכים לקבוצה חברתית.
