לדלג לתוכן

סרסור

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: סִרְסוּר.

סַרְסוּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סרסור
הגייה* sarsur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ר־ס־ר
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות ר׳ סַרְסוּרִים
  1. אדם שתפקידו לתאם עסקה בין שני בעלי-ענין.
    • ”הַמּוֹכֵר יַיִן וָשֶׁמֶן לַחֲבֵרוֹ [...] וְאִם הָיָה סַרְסוּר בֵּינֵיהֶן, נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית, נִשְׁבְּרָה לַסַּרְסוּר.“ (משנה, מסכת בבא בתראפרק ה, משנה ח)
    • "...שכשם שניתנה התורה על ידי סרסור (משה רבינו עליו השלום), כך אנו צריכין לנהוג בה על ידי סרסור" (קיצור שולחן ערוך כג#(ז))
  2. בהשאלה: אדם המנהל את עסקיה של זונה, ומתפרנס מרווחיה.

גזרון

[עריכה]
  • לשון חז"ל הפועל סרסר.
  • תיבת סרסור מקורה כנראה מלשון פרסית, מילה זו שינתה את צורת הגייתה בעקבות נדודיה ומהווה שבוש של התיבה המופיעה בתלמוד-בבלי ובסורית, בצורת "ספסר". בלשון חז"ל, ארמית, ופניקית, הפכה היא לסרסור [1].
  • ערבית - גלילית, "סֲרסֲרי" בהוראת גנב. [2]

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
   מתווך
   אדם המנהל עסקיה של זונה

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: סרסור

סמוכין

[עריכה]
  1. יחזקאל קוטשר. כנענית-עברית-פניקית-ארמית-לשון חז"ל-פונית, לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. לג‎, ב/ג‎ (טבת-ניסן תשכ"ט)
  2. חסיב שחאדה, בעיותיה של המילונאות העברית לערבית המדוברת. לשונינו. א‎ (תשרי תשל"ט)