מרתף
מראה
מַרְתֵּף
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מרתף |
הגייה* | martef |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־ת־ף |
דרך תצורה | משקל מַקְטֵל |
נטיות | ר׳ מַרְתֵּפִים, מַרְתֵּפֵי־ |
- חדר או מבנה תת קרקעי המשמש למגורים או לאחסון.
- ”כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין מַכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה; וְלָמָּה אָמְרוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת בַּמַּרְתֵּף, מָקוֹם שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק א, משנה א)
- ”תְּאֵנִים, מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר מְתֻלָּעוֹת לַמֵּאָה; מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן, מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר קוֹסְסוֹת לַמֵּאָה.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ו, משנה ב)
- ”בַּעֲרֹב הַיּוֹם – בְּעַד הַחוֹר אֶל-מַרְתֵּף אֲפֵלָתִי – עִם-קַו הָאוֹר הָאַחֲרוֹן תֵּט, תִּתְגַּנֵּב אֶל-פִּנָּתִי“ (ביום סתו, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- ישראל חיים טביוב מציין מילה זו כאחת "מהמלים החדשות שבמשנה, שלפי דעתי עבריות הן (מאוצר שפתנו העתיקה)". הוא הקביל לשורש הערבי رتف (ר־ת־ף)[1] בהוראת 'סידור ואצירה'. הוא השווה זאת לשורש ר־צ־ף - סידור אבנים ע"ג משטח.[2]
- המילה מצויה גם בארמית באותה משמעות, השווה: "מַרְתְּפַיָא דְחַמְרָא" (תרגום דה"א כז,כז).
נגזרות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: מרתף |
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ בערוך השלם (ערך 'רתף') הקביל לשורש הערבי رتب (ר־ת־ב), בהוראת 'סידר זה ע"ג זה'.
- ↑ ישראל חיים טביוב, "שפת עבר החדשה, מתוך "השלח", כרך י', תרנ"ב". פרוייקט בן־יהודה, 3/1/2010.