מרתף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מַרְתֵּף[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מרתף |
הגייה* | martef |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־ת־ף |
דרך תצורה | משקל מַקְטֵל |
נטיות | ר׳ מַרְתֵּפִים, מַרְתֵּפֵי־ |
- חדר או מבנה תת קרקעי המשמש למגורים או לאחסון.
- ”כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין מַכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה; וְלָמָּה אָמְרוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת בַּמַּרְתֵּף, מָקוֹם שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק א, משנה א)
- ”תְּאֵנִים, מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר מְתֻלָּעוֹת לַמֵּאָה; מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן, מְקַבֵּל עָלָיו עֶשֶׂר קוֹסְסוֹת לַמֵּאָה.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ו, משנה ב)
- ”בַּעֲרֹב הַיּוֹם – בְּעַד הַחוֹר אֶל-מַרְתֵּף אֲפֵלָתִי – עִם-קַו הָאוֹר הָאַחֲרוֹן תֵּט, תִּתְגַּנֵּב אֶל-פִּנָּתִי“ (ביום סתו, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- ישראל חיים טביוב מציין מילה זו כאחת "מהמלים החדשות שבמשנה, שלפי דעתי עבריות הן (מאוצר שפתנו העתיקה), בין שיש דוגמתן בלשונות שם, בין שאין להן רֵע ביתר הלשונות השֵמיות". לדבריו "בערבית הוראת הפועל 'רתף' היא 'סַדר ואצוֹר'. ולפי דעתי הוא גם שרש עברי, אחי 'רצף', שענינו רבוֹד, רפד" [1]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
סימוכין[עריכה]
- ↑ ישראל חיים טביוב, "שפת עבר החדשה, מתוך "השלח", כרך י', תרנ"ב". פרוייקט בן־יהודה, 3/1/2010.