מרתף

מַרְתֵּף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מרתף
הגייה*	martef
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל מַקְטֵל
נטיות	ר' מַרְתֵּפִים, מַרְתֵּפֵי־

1. חדר או מבנה תת קרקעי המשמש למגורים או לאחסון.

   • "אור לארבעה עשר, בודקין את החמץ לאור הנר... ולמה אמרו שתי שורות במרתף, מקום שמכניסין בו חמץ" (משנה פסחים א א)
   • "בַּעֲרֹב הַיּוֹם – בְּעַד הַחוֹר אֶל-מַרְתֵּף אֲפֵלָתִי – עִם-קַו הָאוֹר הָאַחֲרוֹן תֵּט, תִּתְגַּנֵּב אֶל-פִּנָּתִי" ("ביום סתו", חיים נחמן ביאליק).

תרגום

• אנגלית: basement‏‏‏‏
• גרמנית: Keller‏‏‏‏
• רוסית: погреб‏, подвал‏‏‏‏
• ערבית: سرداب‏‏‏‏

מידע נוסף

• ישראל חיים טביוב מציין מילה זו כאחת "מהמלים החדשות שבמשנה, שלפי דעתי עבריות הן (מאוצר שפתנו העתיקה), בין שיש דוגמתן בלשונות שם, בין שאין להן רֵע ביתר הלשונות השֵמיות". לדבריו "בערבית הוראת הפועל 'רתף' היא 'סַדר ואצוֹר'. ולפי דעתי הוא גם שרש עברי, אחי 'רצף', שענינו רבוֹד, רפד"

ראו גם

• עליית גג