איש אשכולות: הבדלים בין גרסאות בדף

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מתאריך 00:17, 26 באוגוסט 2013

אִישׁ אַשְׁכּוֹלות

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	איש־אשכולות
הגייה^*	ish ashkolot
חלק דיבר	צירוף שמני
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	נ׳ אֵשֶׁת־אַשְׁכּוֹלוֹת‏, ר׳ אַנְשֵׁי־אַשְׁכּוֹלוֹת‏

אדם בעל כישרונות רבים, מי שידיעותיו רחבות מאוד.
- לדעתי אדם הבקיא בנגינה, בשירה, בהלחנה ובכתיבה הוא איש אשכולות.

מקור

במשנה, מסכת סוטה נכתב: "משמת יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים, בטלו האשכולות, שנאמר 'אין אשכול' (מיכה ז א)" (משנה סוטה ט ט). על המילה אשכולות נכתב בתלמוד הבבלי: ”מאי אשכולות? אמר רב יהודה אמר שמואל: איש שהכל בו“ (בבלי, מסכת סוטה – דף מז, עמוד ב). יש שהשתמשו במילה "אשכולות" במקום הביטוי "איש אשכולות". למשל: כבר בשבת ישראל בספרד ואחרי כן באיטאליא היו בהם חכמים גדולים, אשר בצדק יכלו להקרא בשם אשכולות במובן התלמודי: "איש שהכל בו" "שתי בכיות הללו למה?", משה לייב ליליינבלום

לעומת זאת, יש הגורסים שמקור המילה מן schole (סְכוֹלֶה) היוונית, שנכנסה לעברית כאסכולה בתוספת אל"ף פרוסתטית. כלומר, "אִישׁ אַשְׁכּוֹלות" = "איש של אסכולות רבות". ראו למשל בספר "ערך מלין" לשלמה יהודה רפפורט, בערך "אשכולות".

כך, בפסוק המצוטט בדברי המשנה ( ”אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי“ (מיכה ז, פסוק א)) מופיע "אֶשׁכּוֹל" בסגול, ובמילה "אַסְכּוֹלָה" האל"ף בפתח. בעברית החדשה, ההגיה הרווחת של הביטוי היא "איש אֶשְׁכּוֹלוֹת" בסגול. במילון אבן־שושן מופיע "איש אַשְׁכּוֹלוֹת" בפתח.

תרגום

אנגלית: renaissance man‏, polymath‏‏‏‏
צרפתית: polymathe‏‏‏‏
רוסית: эрудит‏‏‏‏

ראו גם

אשכול

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-==אִישׁ אַשׁכּוֹלות ==
+==אִישׁ אַשְׁכּוֹלות==
 {{ניתוח דקדוקי|
-|כתיב מלא=איש אשכולות
+|כתיב מלא=איש־אשכולות
 |הגייה=ish ashko'''lot'''
 |חלק דיבר=צירוף שמני
@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 |שורש=
 |דרך תצורה=
+|נטיות=נ' אֵשֶׁת־אַשְׁכּוֹלוֹת‏, ר' אַנְשֵׁי־אַשְׁכּוֹלוֹת‏}}
-|נטיות=נ' אֵשֶׁת אַשׁכּוֹלוֹת‏}}
 # אדם בעל כישרונות רבים, מי שידיעותיו רחבות מאוד.
 #:* לדעתי אדם הבקיא בנגינה, בשירה, בהלחנה ובכתיבה הוא '''איש אשכולות'''.
 ===מקור===
+* במשנה, מסכת סוטה נכתב: {{צט|משמת יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים, בטלו האשכולות, שנאמר 'אין אשכול' (מיכה ז א)|משנה סוטה ט ט}}. על המילה '''אשכולות''' נכתב בתלמוד הבבלי: {{צט/בבלי|מאי אשכולות? אמר רב יהודה אמר שמואל: איש שהכל בו|סוטה|מז|ב}}. יש שהשתמשו במילה "אשכולות" במקום הביטוי "איש אשכולות". למשל: {{הדגשה|כבר בשבת ישראל בספרד ואחרי כן באיטאליא היו בהם חכמים גדולים,  אשר בצדק יכלו להקרא בשם '''אשכולות''' במובן התלמודי:  "איש שהכל בו"|"[http://benyehuda.org/malal/malal_040.html שתי בכיות הללו למה?]", [[w:משה לייב ליליינבלום|משה לייב ליליינבלום]]}}
-* מקור הניב בתלמוד הבבלי: {{צט/בבלי|מאי אשכולות? אמר רב יהודה אמר שמואל: איש שהכל בו|סוטה|מז|ב}}.
+:לעומת זאת, יש הגורסים שמקור המילה מן schole (סְכוֹלֶה) היוונית, שנכנסה לעברית כ[[אסכולה]] בתוספת [[אל"ף פרוסתטית]]. כלומר, "אִישׁ אַשְׁכּוֹלות" = "איש של אסכולות רבות". ראו למשל בספר "ערך מלין" ל[[w:שלמה יהודה רפפורט|שלמה יהודה רפפורט]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34502&st=&pgnum=241 בערך "אשכולות"].
-* ההגיה הרווחת "אֶשְׁכּוֹלוֹת", ע"פ {{צט/תנ"ך|אֶשְׁכּוֹל|מיכה|ז|א}} הינה שגויה.
+:כך, בפסוק המצוטט בדברי המשנה ({{צט/תנ"ך|אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי|מיכה|ז|א}}) מופיע "אֶשׁכּוֹל" בסגול, ובמילה "אַסְכּוֹלָה" האל"ף בפתח. בעברית החדשה, ההגיה הרווחת של הביטוי היא "איש אֶשְׁכּוֹלוֹת" בסגול. במילון אבן־שושן מופיע "איש אַשְׁכּוֹלוֹת" בפתח.
 ===תרגום===
@@ שורה 21: / שורה 22: @@
 ===ראו גם===
-* [[איש]]
 * [[אשכול]]