מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מורג
|
| הגייה* |
morag
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ מוֹרִגִּים
|
מורג
דיש במורג
- כלי חקלאי לדיש, רומס את השבלים כשבהמת עבודה גוררת אותו בגרן ומפריד את הגרעינים משאר חלקי השבולת.
- "הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק." (ישעיהו מא טו)
- ארמית: מֹורִיג,מֹורַג . ערבית בהגיית נֲווֻארֲג' نَوْرَج.
- משמעותה של המורג מגולמת ברובד המקראי הקדום ביותר - ספר עמוס, כצירוף מקראי: 'חרוץ-ברזל'- ”חֲרֻצוֹת-הַבַּרְזֶל“ (עמוס א, פסוק ג) ברבדים מקראיים מאוחרים יותר שימש 'חרוץ-ברזל' בשמו ה'חדש' - ”מוֹרַג-(חָרוּץ חָדָשׁ)“ (ישעיהו מא, פסוק טו)
