מופת

מוֹפֵת

לשון המקרא סימן חזק וברור, התרחשות שמוכיחה ענין מעל לכל ספק.
- ”כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְאָמַרְתָּ אֶל־אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין.“ (שמות ז, פסוק ט)
התרחשות פלאית, היוצאת מגדר הטבע.
- ”כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת.“ (דברים יג, פסוק ב)
- האדמו"ר הזה עושה הרבה מופתים.
דבר מופלא וחריג, המשמש דוגמא לחיקוי.
- ”כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים; וְאַתָּה מַחֲסִי־עֹז.“ (תהלים עא, פסוק ז)
- התנהגותו היתה למופת.