מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
לענה
הגייה *
la׳na
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ל־ע־ן
דרך תצורה
משקל קַטְלָה
נטיות
ר׳ לְעָנוֹת; לַעֲנַת־, ר׳ לַעֲנוֹת־
איור בוטני של לענת האבסינת
סוג של צמח בר ממשפחת המורכבים הכולל כ־180 מינים, אשר ארבעה מהם מצויים בארץ. חלק ממיניו משמשים לרפואה , וכן לתיבול משקאות אלכוהוליים (כגון האבסינת ). הלענה ידועה במיוחד בטעם יחודי–מריר מאד ועל כן משמשת כמשל לכל דבר דוחה, שלילי ומר, ובמיוחד המעורר גיחוך ולעג .
”לָכֵן כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מַאֲכִילָם אֶת הָעָם הַזֶּה לַעֲנָה וְהִשְׁקִיתִים מֵי רֹאשׁ"“ (ירמיהו ט , פסוק יד )
”כִּי הֲפַכְתֶּם לְרֹאשׁ מִשְׁפָּט וּפְרִי צְדָקָה לְלַעֲנָה “ (עמוס ו , פסוק יב )
”מה טעם וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי (שיר השירים ב , פסוק ג ) ? לחכי היה מתוק אבל לחיך אומות העולם היה מר כלענה “ (שיר השירים רבה, פרשה ב, סימן ג )
"ונותן לתוכן דבר מר, כגון לענה וכיוצא בה" (רמב"ם הלכות סוטה ג י ) (ספר נשים במשנה תורה)
"זָכְרָה זְמַן אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הֵשִׁיבוּ. וְעַתָּה עֲנוֹת אָמֵן לֹא אָבוּ. לַעֲנָה וָרוֹשׁ שֻׂבְּעוּ וְרָווּ. וְהֻקְצוּ וְהֻלְעֲבוּ. כֹּהֲנֵי עַיְלְבוּ" (קינות/איכה ישבה חבצלת השרון )
ארמית: לענתא; אכדית: karān lāni .
פרשנים מפרשים [ עריכה ]
רמב"ן: "עשבים מרים או ממיתים [...] 'לענה' מענין לענות מפָּני (שמות י , פסוק ג ), כי האוכל אותו נגש ונענה לענות נפשו יאכלנו".
מצודת ציון: "מין עשב מר".
רש"י: "עשב מר".
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
לענה תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
לענה