לגם

לָגַם

עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): טעם קלות מן המשקה, שתה מעט.
- "לָגַמְתָּ מִִמֵּי מַעְיָן הַחַיִים טָעַמְתָּ קְצָת דְּבַשׁ וְגַם חֹמֶץ" (ממה אתה בורח, מאת אורי חיימוב)
- "כוסית אחת שתיתי ועוד כוסית קטנה טעמתי ועוד כוסית קטנה לגמתי" (שיר השיכור, מאת ג'ו עמר)

לשון חז"ל (משמעות משוערת) חלל הפה
- ”הָאוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כַּכּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה, כָּמוֹהָ וּכְגַרְעִינָתָהּ, וְהַשּׁוֹתֶה כִּמְלֹא לָגְמָיו, חַיָּב.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ח, משנה ב)
- ”המקדש וטעם מלא לוגמא יצא“ (בבלי, מסכת פסחים – דף קז, עמוד א)
- וכן השותה משקין הראויין לשתיית אדם כמלוא לוגמיו של שותה כל אחד ואחד לפי לוגמיו חייב (רמב"ם שביתת עשור פ"ב)

נמצא עפ"ר בצירוף ובנסמך בלשון חז"ל לפעמים לוגמא ולפעמים לוגמה ”כמה יגע אדם הראשון ולא טעם לוגמה אחת“ (תוספתא, מסכת ברכות – פרק ו, הלכה ב)