כרכשת
מראה
כַּרְכֶּשֶׁת (גם: כַּרְכַּשְׁתָּא)
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כרכשת, כרכשתא |
הגייה* | Karkeshet, Karkashta |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | כ־ר־כ־ש |
דרך תצורה | משקל קַטֶּלֶת |
נטיות | ר': כַּרְכָּשׁוֹת אוֹ כַּרְכְּשָׁאוֹת אוֹ כַּרְכַּשְׁתּוֹת, נ"י: כַּרְכֶּשֶׁת־ |
- הַחֵלֶק הָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר בַּמְּעִי הַגַּס, מִן המעי העיוור ועד החלחולת.
- "...חֳלִי הטחורים. המחלה הזאת תכונתה התאספות ולחץ הדם אל הַכַּרְכַּשְׁתָּא והַשֵׁת." משה סטודנצקי, "אורחות חיים", עמ' 306
- "ויש אשר השזפה התלויה כשק בתוך הַכַּרְכַּשְׁתָּא תידחק ע"י הצואה משם ומטה אל פי הטבעת..." ישראל פרנקל, "שומר הבריאות", מחלות שבצנעה, עמ' 22
גיזרון
[עריכה]- המילה נשאלה אל העברית מארמית: כַּרְכַּשְׁתָּא אוֹ כַּרְכְּשָׁא, בארמית החלחולת-קצה המעי: ”אמר רב משרשיא אין מחזיקין דם בבני מעיים תרגמא אכרכשא ומעייא“ (בבלי, מסכת חולין – דף קיג, עמוד א) ” שלא ינתק שיני הכרכשתא“ (בבלי, מסכת שבת – דף פא, עמוד א)
- גם שאריות חוטי האריג בסוף הבגד (מֶלֶל) שמם כרכשתא[1], כנראה הוראת המילה קָצֶה, זנב.
תרגום
[עריכה]- אנגלית: colon
ראו גם
[עריכה]- ↑ בבא מציעא ז' א דתפיסי בכרכשתא