על הפסוק: ”כי תחת יופי“ (ישעיהו ג, פסוק כד), ” אמר רבא היינו דאמרי אינשי חלופי שופרא כיבא - זהו שנוהגים לומר במקום היופי כיב“ (בבלי, מסכת שבת – דף סב, עמוד ב) רש"י: קיוטור"א (הסבר:קויטור"א- כווייה (פצע מזוהם)) ליחה. כמו ”הוה אידמי ליה כעניא...הוה יתיב מלא נפשיה שיחנא וכיבי עליה והוה קעביד ביה מילי דמאיס- נדמה לו כעני...היה יושב מלא עצמו שחין וכיבים עליו, והיה עושה בו דברים מאוסים “ (בבלי, מסכת קידושין – דף פא, עמוד ב):
"ארום הוא מיתי כיבא ומעל סמתירא ימחי וידוי מסין" (התרגום בשם אונקלוס לאיוב ה' יח: ”כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה“ (איוב ה, פסוק יח))[דרוש מקור]
”רב ילא שביק לבריה למישקל ליה סילוא מר בריה דרבינא לא שביק לבריה למיפתח ליה כוותא - רב לא הניח לבנו ליטול לו קוץ. מר בנו של רבינא לא הניח לבנו לפתוח לו כויה (מחשש עשיית חבורה בגופו של אביו)“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף פד, עמוד א) בנוסח הרא"ש הגירסא כיבא במקום כוותא.
