חלודה

חֲלוּדָה, חֲלֻדָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חלודה
הגייה*	khaluda
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ח־ל־ד
דרך תצורה	משקל קְטוּלָה משקל קְטֻלָּה
נטיות	ר׳ חֲלוּדוֹת

חלודה

1. לשון המקרא שכבה פריכה ומתפוררת של סגסוגת ברזלית, שנוצרה מחמצון או עקב תרכובת עם אל־מתכת אחרת, כגון גפרית.

   • ”מַחַט שֶׁהֶעֶלְתָה חֲלוּדָה, אִם מְעַכֶּבֶת אֶת הַתְּפִירָה, טְהוֹרָה; וְאִם לָאו, טְמֵאָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יג, משנה ז)

גיזרון

• לשון חז"ל, הגיזרון אינו וודאי:
  • אולי מן השורש ח-ל-ד שמשמעו 'חתר באדמה, חפר', ארמית חליד 'מכוסה באדמה', כי נראה כאילו המתכת התכסתה בשכבת אדמה. זהו השורש של חֹלֶד 'חֲפַרְפֶּרֶת'.
  • אולי מן יוונית kelidos) κηλῖδος), צורת השייכות של κηλίς 'כתם, לכלוך'.

צירופים

• פלב"ם

מילים נרדפות

• קורוזיה

תרגום

• אנגלית: rust‏‏‏‏‏
• גרמני: Rost‏‏‏‏‏
• ערבית: صدأ‏‏‏‏
• צרפתית: rouille‏‏‏‏
• רוסית: коррозия‏, ржавчина‏‏‏‏

ראו גם

• שתך
• פלדת אל חלד

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חלודה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חלודה