לדלג לתוכן

הקיא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הֵקִיא

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הקיא
שורש וגזרה ק־י־א
בניין הִפְעִיל
חתול מקיא
  1. הוציא מקרבו עקב מאוס.
    • ”וְלֹא־תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת־הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם.“ (ויקרא יח, פסוק כח)
    • ”פִּתְּךָ־אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה; וְשִׁחַתָּ דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים.“ (משלי כג, פסוק ח)
    • ”אָכַל אֳכָלִים טְמֵאִים, וְשָׁתָה מַשְׁקִים טְמֵאִים, טָבַל וֶהֱקִיאָן, טְמֵאִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן טְהוֹרִים בַּגּוּף.“ (משנה, מסכת מקואותפרק י, משנה ח)

גיזרון

[עריכה]
  • גזירה לאחור מן הצורה בבניין קל, כנראה בפסוק לעיל שבתורה.

צירופים

[עריכה]
  • הוּקָא (צורת הסביל)
  • הקאה

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]


השורש קיא

השורש ק־י־א הוא שורש מורכב המשתייך גם לגזרת נל"א וגם לגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ק־י־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָא קָא יָקִיא קִיא לָקִיא
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵקִיא מֵקִיא יָקִיא הָקֵא לְהָקִיא
הֻפְעַל הוּקָא מוּקָא יוּקָא -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל