מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אַרְכֻּבָּה [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
ארכובה
הגייה *
arkuba
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ר־כ־ב
דרך תצורה
נטיות
ר׳ אַרְכֻּבּוֹת; אַרְכֻּבַּת־, ר׳ אַרְכֻּבּוֹת־
ברך
ארכובה של מקדחת יד
ידית ארכובה
לשון חז"ל ברך, מִפְרָק הרגל שבין הירך לקרסול.
"בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה, כשרה." (משנה חולין ד ו )
"הטילו אותו [את יונה] עד ארכובותיו ועמד הים מזעפו". (מדרש תנחומא, ויקרא, סימן ח)
דבר־מה הכפוף כברך.
חלק מכונה הבנוי כזרוע ניצבת לציר ובקצהַ פין מקביל לציר; יוצר עם הציר את צורת האות למ"ד, ומשמש להפיכת התנועה הסיבובית של הציר לתנועה קווית של חלק המחובר לפין או להפך.
מן רכב [דרושה הבהרה] . בארמית: ארכובתא.
מובאות נוספות [ עריכה ]
"וְאַרְכֻבָּתֵהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן." (דניאל ה ו ) (וארכובותיו נוקשות זו לזו)
"מפתח של ארכובה שנשבר מתוך ארכובתו, טהור." (משנה כלים יד )
פרשנים מפרשים [ עריכה ]
ר' עובדיה מברטנורא על משנה כלאיים ז א: "הארכובה שבגפן - גפן עקומה ונכפפת על גבי קרקע וחוזרת ונזקפת כמין ארכובה עקומה."
ר' עובדיה מברטנורא על משנה כלים יד: "מפתח של ארכובה - שמתקפל כארכובה עם השוק. שעשוי כמין נו"ן כפופה שלנו. ורוב מפתחות שבארץ ישמעאל הם כן."
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש רכב
השורש ר־כ־ב הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
ר־כ־ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
רָכַב
רוֹכֵב
(ב׳ פעוּל: רָכוּב)
יִרְכַּב
רְכַב
לִרְכֹּב
נִפְעַל
נִרְכַּב
נִרְכָּב
יֵרָכֵב
הֵרָכֵב
לְהֵרָכֵב
הִפְעִיל
הִרְכִּיב
מַרְכִּיב
יַרְכִּיב
הַרְכֵּב
לְהַרְכִּיב
הֻפְעַל
הֻרְכַּב
מֻרְכָּב
יֻרְכַּב
-אין-
-אין-
פִּעֵל
רִכֵּב
מְרַכֵּב
יְרַכֵּב
רַכֵּב
לְרַכֵּב
פֻּעַל
רֻכַּב
מְרֻכָּב
יְרֻכַּב
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְרַכֵּב
מִתְרַכֵּב
יִתְרַכֵּב
הִתְרַכֵּב
לְהִתְרַכֵּב
בבניין קל , בשם הפועל, ההוגה "לִרְכַּב"- שוגה.
בבניין קל , בזמן הֶעתיד, ההטייה בחולם בעה"פ מותרת, למשל: אֶרְכֹּב, תִּרְכֹּבְנָה, נִרְכֹּב וכו'.