אזמרגד
מראה
אִזְמָרַגְדּ (גם אִזְמַרְגָּד)
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אזמרגד |
הגייה* | izmaragd |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ אְזמָרַגְדִּים |
- אבן יקרה שצבעה ירוק.
- ”אָמַר לוֹ כָּל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לִקְבֹּעַ בָּהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת קְבַע, זְמָרַגְדִּין קְבַע, מַרְגָּלִיּוֹת קְבַע, לָמָּה, שֶׁעָתִיד לִנָּתֵן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מֶלֶךְ.“ (ויקרא רבה, פרשה ב, סימן ה).
- ”וְאֵלּוּ הֵן י"ב אֲבָנִים שֶׁהָיוּ נְתוּנוֹת עַל לִבּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וַעֲלֵיהֶם שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים, וְכַסֵּדֶר הַזֶּה הָיוּ נְתוּנוֹת: [...] זְבוּלוּן אִסְמָרַגְדִּין“ (שמות רבה, פרשה לח, סימן ח).
- שם צבע ירוק בוהק, גוון האבן
מקור
[עריכה]- לשון חז"ל מיוונית: smaragdos) σμαραγδος) או μάραγδος; מסנסקריט: marakata) मरकत) – ירוק . פרופ' רבין כותב במאמרו כי שם הברקת ביוונית: סמרגְדוס, המתורגם לארמית בצורת: אזמרגד שאול מסנסקריט בהגיית: מַרַכַּת, ויתכן כי מכאן מגיע גזרונה של תיבת ברקת [1].
- אונקלוס ויונתן מתרגמים נֹפֶך – אִזְמַרַגְדִּין (שמות כח, פסוק יח), האבן הראשונה בטור השני של אבני החשן. אולם מקובל לזהות את הברקת, האבן השלישית בטור הראשון (שמות כח, פסוק יז) עם האזמרגד, וזאת על פי תרגום השבעים (יוונית) והוולגטה (לטינית).
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: אזמרגד |