אזוב
מראה
אֵזוֹב
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אזוב |
הגייה* | ezov |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ז־ב |
דרך תצורה | משקל קֵטוֹל |
נטיות | ר׳ אֲזוֹבִים; אֲזוֹב־, ר׳ אֲזוֹבֵי־ |
- סוג בוטני ממשפחת השפתניים ושמו העממי של המין אזוב מצוי אשר מעליו המיובשים מכינים את תבלין הזעתר. מאותו סוג כמו האורגנו, מזוהה כיום עם המין Origanum syriacum או Majorana syriaca [1]
- ”וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל־הָאֹהֶל וְעַל־כָּל־הַכֵּלִים...“ (במדבר יט, פסוק יח)
- ”וַיְדַבֵּר עַל־הָעֵצִים מִן־הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר...“ (מלכים א׳ ה, פסוק יג)
- ”תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר; תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין.“ (תהלים נא, פסוק ט)
- ”כֻּסְבָּר שֶׁהִיא זְרוּעָה בֶחָצֵר, מְקַרְטֵם עָלֶה עָלֶה וְאוֹכֵל; וְאִם צֵרַף, חַיָּב; הַסִּירָה וְהָאֵזוֹב וְהַקּוֹרָנִית שֶׁבְּחָצֵר, אִם הָיוּ נִשְׁמָרִים, חַיָּבִין.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ג, משנה ט)
- ”כָּפְפוּ רֹאשׁ, / אֵזוֹב – הַתִּדְהָר, / חָרַד הַיַּעַר“ (הנער ביער, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- נגזר מיסוד תיבת זב בהוראת נזל,זרם וזאת משום שברכיבי הצמח ישנו חומר שמנע קרישת-דם,מעדות של כהן שומרוני נראה שהשומרונים משתמשים עוד בימינו באגודת אזוב (זעתר) להזות בו את הדם של קרבן פסח [1].
- מאכדית: zūpu. המילה חדרה גם לארמית (אֵיזוֹבָא, זוֹפָא), לערבית (زوفاء) וליוונית בהגיית אזופוס (υσσωπος); משם חדרה המילה גם לשפות האירופיות (כגון אנגלית: hyssop), אולם משמשת שם לזיהוי צמח אחר.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: hyssop
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: אזוב |
טקסונומיה בוויקימינים: Origanum |
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ על פי מגדיר לצמחי ארץ ישראל של איג, זהרי ופינברון, אזובית (אורגנו) ואזוב (majorana) הם סוגים בוטנים בפני עצמם. עקב הדמיון הרב ביניהם, יש הרואים בהם סוג אחד.
- ↑ משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית א',מוסד ביאליק,תש"י - 1950,עמוד: 185