אזוב

אֵזוֹב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אזוב
הגייה*	ezov
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ז־ב
דרך תצורה	משקל קֵטוֹל
נטיות	ר׳ אֲזוֹבִים; אֲזוֹב־, ר׳ אֲזוֹבֵי־

אזוב מצוי

1. סוג בוטני ממשפחת השפתניים ושמו העממי של המין אזוב מצוי אשר מעליו המיובשים מכינים את תבלין הזעתר. מאותו סוג כמו האורגנו, מזוהה כיום עם המין Origanum syriacum או Majorana syriaca ‏ ^[1]

   • ”וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל-הָאֹהֶל וְעַל-כָּל-הַכֵּלִים וְעַל-הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ-שָׁם וְעַל-הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל אוֹ בַמֵּת אוֹ בַקָּבֶר.“ (במדבר יט, פסוק יח)
   • ”וַיְדַבֵּר עַל-הָעֵצִים מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר...“ (מלכים א׳ ה, פסוק יג)
   • ”תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר; תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין.“ (תהלים נא, פסוק ט)
   • ”כָּפְפוּ רֹאשׁ, / אֵזוֹב – הַתִּדְהָר, / חָרַד הַיַּעַר“ (הנער ביער, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • ”אָז חִפֵּשׂ אַף חִקֵּר כָּל חֻקּוֹת אֶרֶץ / מִן אֵזוֹב בַּקִּיר עַד אֲרָזִים רָמִים“ (קהלת, מאת מיכה יוסף לבנזון, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• כנראה מאכדית: zūpu. המילה חדרה גם לארמית (אֵיזוֹבָא, זוֹפָא), לערבית (زوفاء) וליוונית (υσσωπος); משם חדרה המילה גם לשפות האירופיות (כגון אנגלית: hyssop), אולם משמשת שם לזיהוי צמח אחר.

צירופים

• אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר?

נגזרות

• אזוביון

תרגום

• אנגלית: hyssop‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אזוב

טקסונומיה בוויקימינים: Origanum

הערות שוליים

1. ↑  על פי מגדיר לצמחי ארץ ישראל של איג, זהרי ופינברון, אזובית (אורגנו) ואזוב (majorana) הם סוגים בוטנים בפני עצמם. עקב הדמיון הרב ביניהם, יש הרואים בהם סוג אחד.