לדלג לתוכן

אזוב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אֵזוֹב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אזוב
הגייה* ezov
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ז־ב
דרך תצורה משקל קֵטוֹל
נטיות ר׳ אֲזוֹבִים; אֲזוֹב־, ר׳ אֲזוֹבֵי־
אזוב מצוי
  1. סוג בוטני ממשפחת השפתניים ושמו העממי של המין אזוב מצוי אשר מעליו המיובשים מכינים את תבלין הזעתר. מאותו סוג כמו האורגנו, מזוהה כיום עם המין Origanum syriacum או Majorana syriaca‏ [1]
    • ”וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל־הָאֹהֶל וְעַל־כָּל־הַכֵּלִים...“ (במדבר יט, פסוק יח)
    • ”וַיְדַבֵּר עַל־הָעֵצִים מִן־הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר...“ (מלכים א׳ ה, פסוק יג)
    • ”תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר; תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין.“ (תהלים נא, פסוק ט)
    • ”כֻּסְבָּר שֶׁהִיא זְרוּעָה בֶחָצֵר, מְקַרְטֵם עָלֶה עָלֶה וְאוֹכֵל; וְאִם צֵרַף, חַיָּב; הַסִּירָה וְהָאֵזוֹב וְהַקּוֹרָנִית שֶׁבְּחָצֵר, אִם הָיוּ נִשְׁמָרִים, חַיָּבִין.“ (משנה, מסכת מעשרותפרק ג, משנה ט)
    • ”כָּפְפוּ רֹאשׁ, / אֵזוֹב – הַתִּדְהָר, / חָרַד הַיַּעַר“ (הנער ביער, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

[עריכה]
  • נגזר מיסוד תיבת זב בהוראת נזל,זרם וזאת משום שברכיבי הצמח ישנו חומר שמנע קרישת-דם,מעדות של כהן שומרוני נראה שהשומרונים משתמשים עוד בימינו באגודת אזוב (זעתר) להזות בו את הדם של קרבן פסח [1].
  • מאכדית: zūpu. המילה חדרה גם לארמית (אֵיזוֹבָא, זוֹפָא), לערבית (زوفاء) וליוונית בהגיית אזופוס (υσσωπος); משם חדרה המילה גם לשפות האירופיות (כגון אנגלית: hyssop), אולם משמשת שם לזיהוי צמח אחר.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: hyssop‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אזוב
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Origanum

הערות שוליים

[עריכה]
  1.   על פי מגדיר לצמחי ארץ ישראל של איג, זהרי ופינברון, אזובית (אורגנו) ואזוב (majorana) הם סוגים בוטנים בפני עצמם. עקב הדמיון הרב ביניהם, יש הרואים בהם סוג אחד.
  1. משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית א',מוסד ביאליק,תש"י - 1950,עמוד: 185