"...תוך הכפשה מתמדת ותליית כל מיני בוקי־סריקי באב מתקבלת דמותו המעוותת כעובדה מוגמרת" (ד"ר שלום פליסר, "תסמונת מדיאה")
"אף פעם לא תליתי בקבוצה בוקי-סרוקי ולא הכנסתי בלבות ראשוני חבריה חזונות, רעיונות ואידיאות שהם עצמם לא חשבו עליהם. (יהושע מנוח, "הקבוצה ודמותה", תל אביב, 1966. פרק י"ז, הלינה המרוכזת.)
מילולית, מארמית: "בקבוקי-סרק". מקור הניב בתלמוד הבבלי, ועושה בו שימוש תלמידו של רבא כנגד אלה המביאים ראייה שמקורה בשגיאה, בשמו של הרב נחמן . "אמר להו רבה, לאו אמינא לכו: לא תיתלו ביה בוקי סריקי ברב נחמן?" (מסכת בבא בתרא, דף ז', עמוד א'). משמעותו המילולית של המשפט הארמי מן התלמוד היא "לא תתלו בו בקבוקים ריקים". ניב זה היה נפוץ בלשון חז"ל לצורך הטפת מוסר: אין לומר שמישהו אמר דברים בטלים. במרוצת השנים התקצר הניב וכיום הוא רק בוקי סריקי.
