תמלחת

תִּמְלַחַת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תמלחת
הגייה^*	timlakhat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	מ־ל־ח
דרך תצורה
נטיות	ר׳ תִּמְלָחוֹת; תִּמְלַחַת־,תִּמְלְחוֹת־

עברית חדשה תמיסה של מי מלח אשר רמת המליחות שלה גבוהה יותר מזו של מי ים.
- ”כמובן, ששם נמצאים לא מים מתוקים, כי אם תמלחת – תמיסת מלחים שונים במים כבדים.“ ("הארץ", 5 בדצמבר 1933, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מן מלח.
ועד הלשון העברית, מילון מונחי רפואה (תרצ"ט-תש"ט), 1939; מילון כימיה (ת"ש-תש"ג), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי שיתוך (תשמ"ה), 1985; מילון הנדסה כימית (תשמ"ט), 1989.

ערך בוויקיפדיה: תמלחת

השורש מ־ל־ח הוא שורש מגזרת השלמים.