מהמילה תאום. כתיב זה מופיע פעם אחת במקרא: ”וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִים בְּבִטְנָהּ“ (בראשית כה, פסוק כד). כינוי זה דבק לאחד משליחיו של ישו, המכונה פעם תומא, ופעם דידימוס dídymos) δίδυμος), תאום ביוונית: תּוֹמָא, אֶחָד מֵהַשְּׁנֵים-עָשָׂר הַנִּקְרָא דִּידִימוֹס, לֹא הָיָה אִתָּם כַּאֲשֶׁר בָּא יֵשׁוּעַ (הבשורה על פי יוחנן פרק כ, פסוק כד). הכינוי נתגלגל ללטינית בצורת Thomas, אך באנגלית נפלה האות H, ונכתב Tom , מה שגורם לכך שלעתים קרובות המילה מתועתקת באופן שגוי כטום.
ערך זה עוסק בתּוֹם, שם פרטי. לערך העוסק בתֹּם, סיום, תמימות; ראו תם.
