מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הִתְבַּלֵּט[עריכה]
- היה ניכר בתכונותיו ובכך שיש בו בו משהו יותר (או פחות) ממה שיש באחרים.
- כבר בנעוריו התבלט בכשרונו הספרותי וביכולתו הרטורית.
- היא מתבלטת בחדשנותה ובסגנונה המיוחד לה.
| השורש בלט
|
נטיות הפעלים[עריכה]
| ב־ל־ט
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
בָּלַט
|
בּוֹלֵט
|
יבְלֹט
|
בְּלֹט
|
לִבְלֹט
|
| נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִפְעִיל
|
הִבְלִיט
|
מַבְלִיט
|
יַבְלִיט
|
הַבְלֵט
|
להַבְלִיט
|
| הֻפְעַל
|
הֻבְלַט
|
מֻבְלָט
|
יֻבְלַט
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְבַּלֵּט
|
מִתְבַּלֵּט
|
יִתְבַּלֵּט
|
הִתְבַּלֵּט
|
לְהִתְבַּלֵּט
|
| |
|
