תאוקרטיה

תֵּאוֹקְרַטְיָה

מדינה שבראשה עומדים אנשי הדת ומנוהלת על פי חוקי הדת.
- ”בעצם הדבר יש לאמר: אלה נתנו את ממשל מדינתם בידי שליט יחיד (מונארכיה), ואלה בידי שליטים מתי מספר (אוליגיורכיה), ואלה בידי המון העם, אולם מחוקקנו לא שם את לבו אף לאחד מדרכי הממשל האלה, רק צוה לנו “ממשלת אלהים” (תאוקרטיה), – כאשר יאמר האומר בעשקו את משפט הלשון, כי לאלהים לבדו הקדיש את המלוכה והשלטון.“ (קדמות היהודים (נגד אפיון), מאת יוספוס פלוויוס, תרגום: יעקב נפתלי שמחוני, בפרויקט בן יהודה)
- ”גם הוא האשים את „המזרחי“ שמטרת הוויכוח הוא ענין הבחירות הקרובות. „אנחנו לוחמים על דמוקרטיה ולא על תיאוקרטיה.“ ("המשקיף", 31 בדצמבר 1948, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מיוונית: theokratía) θεοκρατία) הלחם בסיסים של theós) θεός) – אֵל, ו־krátos) κράτος) – שלטון.
את המילה חידש יוספוס פלביוס לתיאור משטר הסנהדרין בימי בית שני:^[1] ^[2]

ערך בוויקיפדיה: תאוקרטיה