שקיטן
מראה
שְׁקִיטָן
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שקיטן |
| הגייה* | shkitan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ק־ט |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ שְׁקִיטָנִים |

- לשון חז"ל פרט מסדרה של עופות מים בעלי רגליים גבוהות מאוד שגופם דק וארוך ונוצותיהם ורודות מפאת תזונתם העשירה בקרוטנואידים.
- ”שקיטנא אריכי שקי וסומקי שריא“ (בבלי, מסכת חולין – דף סג, עמוד א)[1]
- ”... ושם, בתוך אנקת חסידות, מגלנים, שקיטנים ועופות אחרים, מורדף מחיות הבצות המקרקרות ומבלהות הלילה, היה אובד מחוסר אונים ומטירוף הדעת.“ (ירמיהו איש ענתות, מאת פרנץ ורפל, תרגום: ברוך קרוא, בפרויקט בן יהודה)
גזרון
[עריכה]- מארמית: שְׁקִיטְנָא, מ"ר שְׁקִיטְנָאֵי. מן שָׁקוּט, כפוף, מעוקל.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- רש"י על חולין סג א: "שקיטנא - שם העוף ויש בהן שני מינין אותם ששוקיהן ארוכין וגופו אדום שרי."
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]- פלמינגו-שקיטן, באתר האקדמיה ללשון העברית, 2 בספטמבר 2021
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ שקיטנים ארוכי שוקיים ואדומים - מותרים.