לדלג לתוכן

שיחת קטגוריה:שמות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תגובה אחרונה: לפני 15 שנים מאת Mintz l בנושא ערכים לגופים פרטיים

שמות?

[עריכה]

אני זוכר רק במעורפל את נושא השמות בויקימילון. האם הוסכם לשלבם במילון? אני אישית לא מוצא שום סיבה שבבנימין #3 יהיה כתוב "שם לזכר" וכיו"ב. מבחינתי למחוק כל אזכור. Mintz l 17:17, 27 ביוני 2009 (IDT)תגובה

מסכים, מיותר להכליל הגדרות שכאלה. ‏LightBringer‏ • שיחה 17:20, 27 ביוני 2009 (IDT)תגובה
אצטט את עצמי משיחה:ינון: "שם פרטי בפני עצמו אכן אין לו זכות קיום, אך כשהוא בא כהגדרה בערך שיש לו זכות קיום מפני הגדרה אחרת והעיקרית שלו, אין מניעה, ואף רצוי לכתוב את ההגדרה כשם פרטי". סוף ציטוט. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 17:40, 1 ביולי 2009 (IDT)תגובה
איני מבין מדוע. מה זה משנה אם יש הגדרה אחרת? אתה מציע בעצם לעבור על רותם, שיר, רן ולהוסיף לכולם "שם פרטי"? לדעתי אין דבר כזה "הכל או כלום" - אם כותבים אז כותבים, ואם לא אז לא. Mintz l 11:36, 3 ביולי 2009 (IDT)תגובה
לדעתי, יש חסר מורגש והעלמת מידע (גם אם הוא לא מילוני), כאשר ערך שהוא גם שם פרטי, הדבר אינו מוזכר בו. כלומר: כשאני לא מיידע בערך רותם, שהוא גם משמש כשם פרטי, העלמתי מידע. בגלל שמידע זה איננו מילוני, אינו מצדיק ערך בפני עצמו. אך כאשר, יש כבר ערך הזכאי לקיום, ובהגדרותיו לא מוזכר שהוא משמש גם כשם פרטי, הרי במידה מסוימת עשינו עוול לקורא בכך שלא נתנו לו את כל המידע, ואף - במידת מה - כאילו אמרנו זהו - כל המידע שיש על שם ערך זה נמצא כאן, משמע: ערך זה אינו שם פרטי, ולראייה: לא כתוב שהוא משמש ככזה. בדבריי האחרונים אולי הרחקתי לכת, אך הבסיס, אני מקווה מובן. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 14:58, 14 ביולי 2009 (IDT)תגובה
הכיצד ניתן לקבוע שם פרטי מהו? שם פרטי, על פי הגדרתו, הוא השם הניתן לאדם על ידי הוריו. האם ישנה מגבלה מסוימת בבחירת שמו של הולד? הכיצד נקבע איזו מילה נחשבת לשם פרטי ואיזו מילה לא? אנו לא יכולים לקבוע איזו מילה תיחשב לשם פרטי, משום שאין שום דרך להגדיר אותה. לא קיימים קריטריונים או רשימות של שמות "מותרים", והיפותטית, כל מילה רשאית להיחשב לשם פרטי. מגוחך להתיימר להיות ברי סמכא בעניין ולהגדיר בצורה מילונית אילו מילים יחשבו לשמות פרטיים. ‏LightBringer‏ • שיחה 15:41, 14 ביולי 2009 (IDT)תגובה
כל שם נפוץ שניתן לאדם בעבר (בהיסטוריה) או בהווה (בימינו) מוגדר מראש (ולא על ידינו) כשם פרטי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 16:29, 14 ביולי 2009 (IDT)תגובה
ושמות לא נפוצים אינם "שמות פרטיים"? ‏LightBringer‏ • שיחה 17:30, 14 ביולי 2009 (IDT)תגובה
בפירוש לא. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 17:34, 14 ביולי 2009 (IDT)תגובה
לא-כזה בפירוש. לגבי העלמת מידע - איני מסכים מהסיבה ההפוכה: אם בחלק מהמילים מצוין ובחלק לא, זה אומר שהאחרים אינם שמות פרטיים. ואם שמות שאינם נפוצים לא יסומנו כשמות פרטיים, איזה שירות זה מציע בעצם לקהילה? בקיצור, לדעתי זה מיותר. יותר הגיוני (אם כי אני לא מעודד) זה ליצור נספח להורים טריים על מנת לתת להם רעיונות, והוא יקשר לצמחים, עצים, פירות, בע"ח וכו' :) (שוב, לא מעודד את זה). זאת ועוד, אף מילון לא מציין כי שם כלשהו משמש כשם פרטי בקרב היונקים הקוראים לעצמם בני אדם. Mintz l 17:59, 15 ביולי 2009 (IDT)תגובה
בפירוש לא. לא אגיד שהשם אב העורקים שאיזה מטומטם החליט לתת לבנו האומלל הוא "שם פרטי" כי כך החליט האב בעל השכל המוגבל. עכשיו תשאל איפה הגבול? חמש אנשים משתמשים בשם הנדיר? עשר? מאה ארבעים ושלושה וחצי? - על כך התשובה "שיקול דעת". הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 05:37, 17 ביולי 2009 (IDT)תגובה
העברה מויקימילון:מזנון
לדעתי אין לכלול את כל השמות הפרטיים (או שמות משפחה), אולם צריך לבחור אחת מהאפשרויות:
א. שמות שיש להם ערך שהוא אינו שם פרטי (אילה, דבורה).
ב. השמות הנזכרים במקרא (דבורה, נח, שרוג, רעו).
ג. א AND ב (דבורה, לבן)
ד. א OR ב.
איתן פ 15:33, 13 ביולי 2009 (IDT)תגובה
לא בטוח שהבנתי. אני בעד ערכים כמו דבורה, אך נגד כתיבת הגדרה האומרת שמדובר בשם פרטי. לגבי ב' אני לא בטוח, ויש מקום לדון על כך בנפרד. Mintz l 20:31, 13 ביולי 2009 (IDT)תגובה
אבקש מאיתן שיפרט קצת, כמעט ולא הבנתי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 14:59, 14 ביולי 2009 (IDT)תגובה
אני בעד הכנסת שמות פרטיים הנזכרים במקרא בלבד. דניאל ב. 19:19, 14 ביולי 2009 (IDT)תגובה
לא הצלחתי עדיין לגבש דעה. אני בטוח שאין מקום להכניס את כל השמות. מצד שני, יש שמות שמצאו את מקומם במילון. למשל שבטי ישראל שהם שמות פרטיים. אבל איך לקבוע קריטריון ברור? אפשרות אחת היא להכניס רק מקרים מיוחדים אשר כל אחד מהם יבדק בנפרד אם יש צורך להכניסו. כקריטריון רחב יותר ומוגדר אני יכול להציע: רק שמות המקימים את שני התנאים האלה: א. שמות תנכיים ב. שיש להם גם ערך שאינו שם פרטי.
דוגמאות: לבן, אדם, דבורה, פנינה.
איתן פ 19:42, 14 ביולי 2009 (IDT)תגובה
אני חושב שיש לאפשר שמות פרטיים המופיעים בתנ"ך. הדבר מציב גבול מדויק לאיזה שם מותר להיכנס וההצדקה הלוגית היא שהתנ"ך הוא ערש השפה העברית וכל מילה המופיעה בו ופירושה ראויים להיכנס למילון. דניאל ב. 18:11, 15 ביולי 2009 (IDT)תגובה

ערכים לגופים פרטיים

[עריכה]
- הועבר מויקימילון:מזנון#ערכים לגופים פרטיים

אני יודע שהנושא נידון בעבר בכמה דפי שיחה של הערכים הרלוונטים, אך הדיונים לא הגיעו לידי הכרעה. יש לנו מספר ערכים מילוניים על גופים פרטיים, כמצופה מדובר בגופים הקרובים אלינו, כגון ויקיפדיה, ויקימדיה, ויקימילון וכו'. דעתי היא שכשם שלא הגיוני שיהיה לנו ערך על "אפל" או "סוני" אין לקבל גם ערכים על הגופים הנ"ל. על אחת כמה וכמה אם איננו מקבלים גם ערכי שמות פרטיים. לכן לדעתי יש למחוק ערכים אלו למעט אולי ויקיפדיה, משום שזה הפך כבר בסלנג לשם גנרי לגוף מידע, בעיקר באנגלית, אך גם בעברית (לדוגמה: [1], [2]). דניאל ב. 22:51, 17 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

לדעתי, זה לא נכון. ויקימילון איננה גוף פרטי אלא מילה בעלת משמעות, אם כי לא מילה נפוצה. בכל מקרה, גם אם הקהילה תכריע למחיקה, כדאי אולי ליצור את המרחב המשני ויקימילון:מילון ויקי: או משהו בכיוון, ולהוסיף את הערכים האלה למרחב זה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:15, 18 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
ויקימילון הוא בוודאי גוף פרטי. זה לא סותר שזו מילה בעלת משמעות, אך פירושה - אתר אינטרנט ספיציפי - מקנה לה את התואר "פרטי". אין הבדל בין זה לבין שם של כל גוף, ארגון או תאגיד אחרים. דניאל ב. 06:34, 19 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
לדעתי אין לפתוח ערכים עבור שמות פרטיים (לרבות ויקימילון). עם זאת, נוכח דיונים קודמים בנושא, ניתן להתפשר ולאפשר ערכים "קרובים ללב" כגון מיזמי האחות. אלו יהיו יוצאי הדופן שלנו... Mintz l 14:24, 21 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה