שיחת משתמש:עזרא סופר

ברוך בואכם לוויקימילון!

שלום וברוך בואכם לוויקימילון, המילון העברי החופשי הראשון. ויקימילון הוא מילון חופשי ופתוח שבו כל אחד יכול לקרוא ולהיעזר, ובנוסף גם לערוך את הערכים שבו.

להלן מעט מידע שאנו מקווים שיהיה לך לתועלת:

• הוספת ערכים: אחת הדרכים העיקריות שבהן ניתן לתרום להתפתחותו של ויקימילון היא כתיבת ערכים חדשים. לכל ערך בוויקימילון יש תבנית אחידה הנועדה להקל על קריאתו ולשוות לו מראה רציני. ביכולתכם להוסיף ערכים לוויקימילון בקלות. לפרטים נוספים: כתיבת ערך חדש.

• עריכה: אם יש לכם מה להוסיף או לשפר בערך שקראתם, הנכם מוזמנים לעשות זאת. לחצו על לשונית העריכה אשר בראש העמוד ותקנו כמיטב הבנתכם. לפני שמירת השינוי, מומלץ ללחוץ קודם על "הראה תצוגה מקדימה" ולוודא שהעריכה נעשתה כראוי. לפרטים נוספים: איך עורכים דף. רשימת הערכים הדורשים עריכה/שכתוב נמצאת כאן.

• דפי משתמש: לכל משתמש רשום בוויקימילון יש "דף משתמש" ודף "שיחת משתמש". דף המשתמש (אליו ניתן להגיע בלחיצה על שמו של המשתמש) משמש בדרך כלל את המשתמש כדי להציג פרטים על עצמו. דף השיחה של המשתמש (כמו דף זה) משמש להשארת הודעות אישיות למשתמש.

• דפי שיחה: בראש כל דף בוויקימילון, מופיעה לשונית השיחה, שלחיצה עליה מובילה לדף השיחה על הערך. בדף זה ניתן לדון עם משתמשים אחרים בתוכנו של הערך. ניתן להוסיף בקלות הערה לדף השיחה באמצעות לחיצה על לשונית ההוספה (שמסומנת בסימן פלוס, +) הנמצאת בראש הדף.

• חתימות: מומלץ מאוד לחתום בסוף כל הערה שכתבתם. כדי לעשות זאת הוסיפו ארבעה סימני ~ (זרקא, tilde) בסוף הטקסט שכתבתם. סימנים אלו יהפכו אוטומטית לחתימה הכוללת את שמכם, את הקישור לדף המשתמש שלכם, את השעה ואת התאריך שבהם נכתבה ההודעה. החתימות מיועדות לדפי השיחה בלבד. בוויקימילון לא נהוג לחתום בתוך הערכים (את רשימת התורמים לכל ערך ניתן למצוא בלשונית "היסטוריית הדף" שבראשו).

• הודעה אישית: כדי להעביר מסר או הודעה למשתמש מסוים, יש להיכנס לדף השיחה של אותו משתמש באמצעות לחיצה על שמו ולאחר מכן על לשונית השיחה. לחיצה על לשונית ההוספה (שמסומנת בסימן פלוס, +) תאפשר לכתוב הודעה חדשה. לאחר הוספת הודעה בדף השיחה, המשתמש יקבל חיווי על כך שממתינה לו הודעה.

• קבלת עזרה: אם אתם זקוקים לעזרה נוספת באפשרותכם לקרוא את דפי העזרה. שאלות לשוניות או התייעצויות כלליות יש להפנות לדלפק הייעוץ. אם ברצונכם לשאול שאלה הנוגעת למדיניות או לנהלים בוויקימילון אתם מוזמנים לעשות זאת במזנון.

• לתשומת לבכם: אין להכניס לוויקימילון חומר המוגן בזכויות יוצרים או תרגום שלו. מעשה כזה מהווה עבירה פלילית חמורה ופגיעה במדיניות שלנו.

אשמח לעזור אם תתעורר שאלה או בעיה, וכך גם כל שאר הוויקימילונאים.

בהנאה!
Ovedc (שיחה) 14:54, 21 בפברואר 2021 (IST)

ברוך הנמצא

תודה רבה עזרא סופר (שיחה) 15:51, 24 בפברואר 2021 (IST)

שלום

ראשית אחר בקשת המחילה הסרתי את סימני הפסקה מתשובתך לעובד אין טעם שתהיה בפסקה נפרדת. שנית, מצטרף לברכות ולאיחולי ההצלחה מלמעלה. וכדי שעריכותיך ישתלבו בקו הכללי שים נט לב לצורת העריכה הנהוגה, סעיף אטימולוגיה מקביל לסעיף "גיזרון" ואין להוסיף סעיפים חדשים או כפולים. כדאי גם לקצר ולתמצת מידע. שים לב לשינויים שעשיתי. ישר כוחך על ההשתתפות בכתיבה.--אליצור יחיא (שיחה) 20:47, 24 בפברואר 2021 (IST)

תודה לך רבי אליצור אשתדל לקצר כמו כן הייתי שמח לקבל הדרכה איך פותחים ערך חדש ואיך מטמיעים קישורים עזרא סופר (שיחה) 08:52, 25 בפברואר 2021 (IST)

אטימולוגיה

שלום עזרא הסופר. אנא חדל להוסיף אטימולוגיות לא מבוססות לערכים. סברות של פרשני המקרא ניתן לצטט תחת הסעיף "פרשנים מפרשים", אבל לא בסעיף הגיזרון, שם עלינו לדבוק במה שמקובל במחקר. בברכה, ראובן מ. (שיחה) 02:28, 11 ביוני 2021 (IDT)

אוקיי. ותודה שמחקת את ההבלים שנכתבו שם להכעיס עזרא סופר (שיחה) 11:06, 11 ביוני 2021 (IDT)

אני מבקש ממך שוב לחדול מהעריכות הללו. המחקר האטימולוגי הוא בעייתי וספקולטיבי דיו, ודווקא משום כך עלינו להקפיד על סטנדרטים מסוימים שגיבשנו במהלך השנים. אין מקום בוויקימילון לאטימולוגיה עממית, קל וחומר לסברות כרס פרי דמיונם של העורכים. הסברות צריכות להיות ממוסמכות ומעוגנות במחקר. נכון לעכשיו, עריכותיך רחוקות מלעמוד בסטנדרטים האלה. גם אם כוונותיך טובות, בפועל התוספות האלה מהוות השחתות לכל דבר ועניין, ואין בכוונתי לעבור על כך בשתיקה. אם לא אזכה לשיתוף פעולה מצדך, אעלה זאת לדיון בפורום רחב יותר. ראובן מ. (שיחה) 00:25, 14 ביוני 2021 (IDT)

אין דבר יותר מבוסס מהתלמוד והפרשנים שלנו ואנא אל תשחיתו לנו את השפה עם דמיונות של אכדים ופרסים פגאנים עובדי עבודה זרה כי אנחנו מדברים עברית ולא שפה זרה ומי שלא בקיא במקורות היהודיים אין לו שום זכות להכנס אל הקודש עזרא סופר (שיחה) 08:01, 14 ביוני 2021 (IDT)

עברתי עכשיו על עריכות נוספות שלך, ואני רואה שכמעט כולן הן פשוט הוספת שטויות לערכים. אני לא חושב שאתה תורם בתום לב, לדעתי אתה פשוט מטריל אותנו (ולא אתפלא אם אתה מיודענו החסום אריאל צורן). ככל שזה תלוי בי, לא יתאפשר לך להמשיך בכך. ראובן מ. (שיחה) 02:55, 15 ביוני 2021 (IDT)

אין לי מושג מי זה השם שהזכרת ולכשעצמי מדובר בנושא רציני של לשון הקודש ולכן אתעלם מהקטנוניות שבדבריך ואשתדל להיות מהנעלבין ואינן עולבין המשך יום נעים עזרא סופר (שיחה) 09:09, 15 ביוני 2021 (IDT)

אני לא מעוניין להעליב אותך, אני פשוט לא רוצה שתשחית את ויקימילון - גם אם זה לא נעשה בזדון, העריכות שלך מזיקות. פתחתי דיון במזנון בעניינך. ראובן מ. (שיחה) 14:57, 15 ביוני 2021 (IDT)

הבעיה הכי קשה לאדם משכיל היא הצורך להתעמת עם חסרי השכלה מנופחים מגאווה ריקה שמכנים תלמידי חכמים בשמות גנאי ובטוחים שאם הם יקראו לאחר טיפש אז אכן הוא יהיה טיפש ואם הם קובעים שמילה פלונית מקורה בפרסית אז היא פרסית ואין לחלוק עליהם דא עקא שבזמן התורה פרס עוד לא היתה קיימת (אין איזכור לפרס בתורה עד זמנם של נביאים אחרונים) ולכן מאד מוזר לפרש מאות ואלפי מילים דרך פרסית לתשומת לב הבלשנים המתחילים... עזרא סופר (שיחה) 15:13, 15 ביוני 2021 (IDT)

עזרא, כבר פרשני ימי הביניים הרבו לפרש מילים מקראיות ע"פ שפות אחרות, וציינו פעמים רבות שמקור מילים משפות אחרות, בעיקר ארמית וערבית (משום שאלו השפות שהם הכירו). אפשר למנות כאן את אבן ג'אנח, ראב"ע, רד"ק ומדקדקים נוספים. ראב"ע כתב כמה פעמים על מילים בכתובים המאוחרים (דניאל, עזרא, נחמיה, אסתר) שכנראה מקור המילים מפרסית. הדבר נכון במילים חז"ליות רבות שהגיעו מיוונית ולטינית, דבר שא"א להכחיש בשום צורה. ולגבי ההקבלה לשפות שמיות קדומות (אכדית, אוגריתית וכו') ההקבלה נועדה בראש ובראשונה ללמד על המשמעות המקורית של המילה וגלגוליה. זה לא מכריח שמקור המילה משם, כיון שא"א לדעת מי השפיע על מה, ובכלל הידע שלנו על שפות קדומות מוגבל (מקובל לומר שהתנ"ך כולל כ20% מהמילים בעברית באותה התקופה), אבל פעמים רבות זה מאד סביר שמילה מקראית מקורה בשפה מהאזור שקרובה לה (ע"ע שגל שלדעתי סביר שמקורה מאכדית sēgallu, שרק שם מופיעה הצורה הקדומה ša ekalli בהוראת 'אשת ההיכל', וללא קשר לשורש המקראי ש־ג־ל, מה שמסביר למה המילה לא מופיעה בספרים המוקדמים של המקרא. אמנם זה לא מוכרח, אבל זה דבר שראוי לציין בגיזרון). סנדל מגורב (שיחה) 15:38, 15 ביוני 2021 (IDT)

תודה סנדל שלפחות אתה מגיב כאדם מתורבת ודבריך נכונים כי רש"י מפרש הרבה פעמים פסוקים בלשון פרס אבל הרמב"ן מעיר מיד שלא יתכן שהתורה דברה פרסית. והנה שתי דוגמאות מהיום א. במשנה מופיע תבלין לטעם בשם תיאה והרמב"ם גורס תייה! ולידו מוזכר חילתית שזה חליטת צמחים אבל כל זה נעלם מעמי הארצות שמסתובבים שעות לגלות את המקור של תה כפי שצוטט שם מאחד בשם גלעדי ויש עוד דוגמאות שאביא בהמשך בעז"ה עזרא סופר (שיחה) 16:27, 15 ביוני 2021 (IDT)

אבל איזו סיבה יש לך לחשוב שהמילה „תיאה” קשורה לתה המודרני? האם בכלל שתו תה בארץ־ישראל או בבבל בתקופת התלמוד? אולי מדובר בצמח אחר בעל שם דומה? לכל הדעות, התה הגיע לכל העולם מסין, ותה היא מילה ממקור סיני, אבל האם היא נשמעה ככה בסינית גם לפני אלפיים שנה?

אטימולוגיה לא צריכה להתבסס רק על צליל דומה וניחושים, אלא על מחקר מעמיק בהרבה.

מחקתי את הטענה שלך על תה, ועוד כמה דברים שהוספת. אם תוסיף שוב דברים שמבוססים על ניחושים ודמיון ולא על מקורות מדעיים, תיחסם, כפי שכבר הוזהרת. אמיר א׳ אהרוני (שיחה) 17:15, 15 ביוני 2021 (IDT)

המשך: התורה עצמה נותנת לנו כלל ברזל איך לפרש את העברית בדרך של לשון נופל על לשון ולכן אשה נקראת כך כי מאיש לקחה זאת. ולכן אדם נקרא כך כי הוא נברא מאדמה אדומה בשם חמרא ולכן הדם שלו אדום! כל כך יפה ופשוט ומאיר עינים אז למה ממרחק תביא לחמה מאכדית וכשדית שהם שפות פגאניות "שהתגלו" רק בעידן המודרני והאמינות שלהם לא ברורה בכלל. והנה עוד דוגמא ממסכת שבת (פט, א) שם נאמר שמדבר קדמות נקרא על שם שניתנה קדומה עליו (התורה) וכך בעוד מקומות מתקשר השורש קדם לחכמה מה שהביא אותי לדמות אותו למילה היוונית אקדמיה שגם היא באותה משמעות של מוסד לחכמה ושלחתי את ההסבר לאקדמיה וענו לי תשובה בזה רעיון מדהים אבל הם מעדיפים להיות שייכים ליוונית ולא לעברית בנוסח הזה פחות או יותר שממנו משתמעת מכובדות כביכול בקשר לגויים המשכילים לעומת היהודים הזולים... נו שיהיה. והנה עוד דוגמא מהשוואה בין תפל לתפילין ותפילה שכולם במשמעות נפילה כי בתפילה נופלים על אפיים גם תפל הוא טיח שנופל וגם תפילה (תפילין יחיד) הוא עור דבוק שלפעמים נופל וכל זה בהסתמך על פסוקים מפורשים כמו שנאמר אמר אל טחי תפל ויפל היה גשם שוטף ואתנה אבני אלגביש תפלנה ורוח סערות תבקע (יחזקאל יג יא) פסוק מפורש משווה בין תפל לנופל. (יעוי"ש עוד מקומות) עוד דוגמא מהמילה גניזה שנכתב כאן כאילו היא פרסית אמנם גנזך מוזכר גם בספר מלכים שהוא קדום לפרס (בלי האג'נדה הידועה של הכופרים בתנ"ך...) ולכן עלינו לחפש את משמעותו בעברית מלשון... גיזה כמו שנאמר במסכת שבת טומנים בגיזי צמר (צמר גזוז) ובהרבה מילים נוספת נון במעבר משפה לשפה כמו חרוב חנרוב את אנת וגיזה נהפכה לגניזה ואין צורך לחפור בשפות אחרות כי הכל נמצא במקורות שלנו והנה עוד דוגמא שכולם צועקים כאילו הלימון נולד בפרס אבל מה לעשות שבתלמוד מוזכר הילמי כנוזל שכובשים בו ירקות ויש עוד אלפי דוגמאות וכאן העליתי רק את אלה שהתחדשו לי היום ממש מפילפול עם בלשנים אחרים חובבי השפה עברית עזרא סופר (שיחה) 17:34, 15 ביוני 2021 (IDT)

סליחה אדון אהרוני אבל חז"ל חיו ופעלו בארץ ישראל ובבל שהם נמצאות באסיה ולבטח הם הכירו את ארצות המזרח כסין והודו דא עקא שנוצר כאן מצג שווא כאילו התלמוד נכתב באירופה החשוכה והנבערת שלא הכירה כלום כפי שמוזכר במשנה ברורה שמתוך ספק מברכים על כל הבשמים מיני בשמים כי אף אחד לא יודע מה הם מי בעוד שכל תימני לדוגמא בקיא בצמחי מרפא כבר מגיל שנה כנ"ל מאכלים שמוזכרים בתלמוד אבל באירופה לא הכירו אותם ולכן הם התייחסו לחז"ל בזילזול ומכאן הדרך קצרה להשכלה ולאתאיזם בעוד שהבעיה אצלם ולא אצל חז"ל! והתנ"ך והתלמוד מלאים וגדושים בעושר שרק צריך לאסוף אותו וכדאי לכם לחשוב מחוץ לקופסא של חשיבה ענתיקה מימי הביניים (אגב עתיקה ענתיקה נון נוסף כמו גיזה גניזה) עזרא סופר (שיחה) 17:41, 15 ביוני 2021 (IDT)

לאהרוני. כתוב לך מפורש תיאה והרמבם קורא לזה תייה והגמרא מפרשת שזה לא מאכל אלא לטעם אז איז עוד סימנים אנחנו צריכים? אי אפשר להכחיש את השמש! עזרא סופר (שיחה) 17:43, 15 ביוני 2021 (IDT)

מאיזו מילה זה הגיע? האם יש מילה דומה בשפות אחרות מאותה התקופה? איזה צמח זה? האם גידלו אותו בארץ־ישראל או בבבל? האם זה הגיע משפה אחרת?

זה ממש לא מספיק לטעון „הגמרא מפרשת”. באטימולוגיה קורה לעיתים קרובות שיש מילה דומה במקרה למילה בשפה אחרת, אבל זה לא אומר שהמילים קשורות. זה דורש ביסוס מהותי יותר. אמיר א׳ אהרוני (שיחה) 17:50, 15 ביוני 2021 (IDT)

אני רואה שעמי הארצות הליצנים מוחקים כל זכר למקורות יהודיים אז אולי תקראו לזה ויקימילון בפרסית או סינית מה לכם ולעברית. אתם קופצים בנג'י ומדלגים על אלפי שנים ומנסים לחבר את העברית עם האכדית זה לא יצליח לכם כי אנחנו העם הכי עתיק ומשכיל ורציף בהיסטוריה ואין מתחרה ליידע של עם הספר תחשבו על זה עזרא סופר (שיחה) 17:49, 15 ביוני 2021 (IDT)

הו אהרוני לפחות עכשיו אתה מדבר תכלס מהי האטימולוגיה של תיהא ובכן בארמית יש מילה תיוהא בקיר הבית בדומה לתהייה ותוהו מגזירת תהום שמתהא בני אדם (המפרשים) וגם תה הוא שחור ומכוסה כמו תהום. כך חשבתי מזמן ואולם אז מצאתי את המילה הארמית תיהיא - ריח יין (שבת קכט א) ועכשיו צמח התיאה מתפרש כצמח עם ריח ארומטי בדיוק כמו עלי תה! (כמובן שאת כל זה לא העליתי לויקימילון כדי לא להעמיס וכתבתי מראה מקומות מקוצרים שגם הם נמחקו וההפסד של עם ישראל בלבד שמסתירים מהם את המקורות האלמותיים שלנו. הו מה מצער הדבר) עזרא סופר (שיחה) 18:12, 15 ביוני 2021 (IDT)

זה מחקר מקורי שלך או שזה כתוב בעוד מקום כלשהו? במילון אבן־שושן ובמילון קליין כתוב שהמילה תה הגיעה מסינית, ואין אזכור למילה תיאה.

אם כתוב במקום אחר שיש קשר בין המילים, אנא הבא את המקור הזה.

אם זה מחקר מקורי שלך, כתוב מאמר שבוא אתה טוען שיש קשר בין „תה” לבין „תיאה” ושלח אותו לכתב־עת בנושא בלשנות עברית. אם הוא יעבור ביקור ויתפרסם, יהיה טוב לצטט אותו פה. עד אז, אל תוסיף את זה כאן. זה לא המקום לניחושים. אמיר א׳ אהרוני (שיחה) 18:25, 15 ביוני 2021 (IDT)

אגב פתאום נפל לי האסימון שאולי אמיר אהרוני זה אמיר אור? אותם שמות ואותו סגנון אנטי יהודי עזרא סופר (שיחה) 18:15, 15 ביוני 2021 (IDT)

נו נו מחקר מי שישמע בסך הכל מדובר במשנה וגמרא מפורשות כמו גם שאר הדברים שהעליתי שמקורם בחז"ל ומרוב פשטותם הם נעלמו מהבלשנים הסטנדרטיים שהתעסקו ברובד הבסיסי של המילים ואולם עכשיו זה הזמן לעלות דרגה ולא להצמיד את העברית לשפות קפואות שאבד עליהם הכלח הלא כן עזרא סופר (שיחה) 19:33, 15 ביוני 2021 (IDT)

נ.ב. אכן לא ראיתי בשום מקום ואני מסתמך רק על הבנתי הצנועה (והמקורית) בדברי חז"ל והבוחר יבחר עזרא סופר (שיחה) 19:36, 15 ביוני 2021 (IDT)

לגבי הגראילש שזה גריל שאלתי דוברי ספרדית והם אישרו לי את המילה וחבל שעמי הארצות משתוללים כאן כאוות נפשם ומשמידים הכל ה' ירחם עזרא סופר (שיחה) 19:39, 15 ביוני 2021 (IDT)

עברתי על כמה מהאטימולוגיות שכתבת, ולדעתי הם די מפוקפקים. כמו שכבר כתבו לך למעלה, לפעמים יש דמיון מקרי בין מילים. ואמנם חז"ל וחלק מפרשני ימי הביניים דורשים מילים קשות בצורה של נוטריקון (ראה בהרחבה מלבי"ם ויקרא ב,יד אות קנב), אבל כל מי שבקי בשפות עתיקות מבין שהרבה יותר סביר (בלשון המעטה) שמקור המילה מלועזית. לדוגמא, רד"ק (בספר המכלול) מסביר 'אחשדרפן' נוטריקון אחש דרי פנים. אבל ראב"ע כותב: "אחשדרפנים – מלה פרסית", וראה זה פלא - בפרסית עתיקה המילה "חְשָׁתְ'רָפָּן" משמשת ככינוי של נציבי המלך. דוגמא נוספת, רע"ב (סוטה ט,יא) מסביר 'סנהדרין' כנוטריקון שונא הדרת פנים בדין. דרוש נאה, אבל ביוונית מתועדת המילה συνέδριον (סוֹנֶדְרִיוֹן) בהוראת 'כנסת', והמילה היא במובהק יוונית ומורכבת מצירוף שלשה מילים יווניות, ראה שם בגיזרון.

אני אציין שאני מסתייג חלקית מדברי אמיר אהרוני וסובר שיש מקום לחידושים בגיזרון, אבל זה שייך דוקא אם אתה מבין את אופן ההתפתחות של השפה, ולא מקיש רנדומלית כל דמיון שאתה מוצא, ובטח לא כאשר אתה מניח בתור אקסיומה שמקור כל המילים בעברית (כולל תצורות שאינן טבעיות לעברית) או בספרות התורנית לדורותיה.

ואני אדגים את הטענות כלפיך בדוגמא אחרונה: מה שכתבת בערך 'דאודורנט', המילה הארמית 'דורדיא' אין משמעה 'הפצת ריח' כמו שהמצאת, אלא "שמרים" (הערוך ערך 'דרד'; רש"י עבודה זרה לד ע"א; לפי מילון יסטרו המשמעות של השורש היא 'לשקוע'). וגם לו יהי כדבריך, אתה לא חושב שזה צירוף מקרים מפתיע ביותר ש'דורדיא' נעדרה מהשפה העברית במשך למעלה מאלף שנה, ופתאום במאה ה-19 מופיעה המילה מחדש אחרי שבאירופה הופיע תכשיר לנטרול ריחות שנקרא 'דאודורנט' לטענת הממציאים ע"פ המילה הלטינית oder - ריח, או אז נזכרו העברים במילה הקדומה 'דורדיא' וקראו לתכשיר בשם זהה... (או אולי הממציא היה יהודי הבקי בתלמוד?) סנדל מגורב (שיחה) 23:36, 15 ביוני 2021 (IDT)

במחילה סנדל מה קשור שמרים לרבי אלעזר בן דורדיא תעיין שם בבקשה ותראה את ההקשר (שמפני כבוד הציבור לא צוטט בויקימילון במלואו) ב. אל תשכח שרק בדורות האחרונים העברית שבה לתחייה במלוא מובן המילה אז אין להקשות מדוע פעם לא השתמשו במילה פלונית או פלמונית. ג.בוודאי שהמפרשים מבארים מאות מילים בשפות זרות השאלה האם לזה פיללנו היום בעידן המודרני להשתמש בפרשנות של ימי הביניים והקשרים לשפות פגאניות מתות? אדם מודרני אמור לפתח חשיבה עצמאית על סמך יסודות עתיקים וזה לא סותר בכלל ולכן נקודת המוצא שלנו צריכה להיות מהמקורות היהודיים ועל פי הפרשנים שלנו וכתוספת אפשר ללמוד משפות זרות אבל לא להיתלות בפרסית עד כדי כך שהליצנים האלה טוענים שהמילה היכל היא פרסית ומכאן "מוכח" שספר מלכים נכתב בפרס! זה נורמלי? אם כבר אז זאת חשיבה מוזרה. אגב יש לי מאות דוגמאות בנושא הזה שהזכרת בין השוואת השפות אבל כאן היריעה קצרה מלהכיל ולכן אשמח מאד לביקור אצלי בפייסבוק שם העליתי המון דוגמאות מדהימות בנושא ואולי אצליח לנער קצת בני אדם עם דעות מיושנות והיה זה שכרי (נ.ב. דוגמאות על קצה המזלג: את הפסוק סבאך מהול במים מפרש ר"י כספי מצרפת על סוג של יין בשם סבא ואני קישרתי לקברנה סובניון! 2 דלפון = אדולף... 3. במסכת שבת נאמר החושש בגרונו מטילין לו סם בגרונו שעשוי משרש צמחים. חושש = חשיש! ד. בגמרא מוזכר עוף קטן בשם קלניתא = קליין! ה. סדום היתה מלאה בארות חימר תוסס. סדום = סודה! ועוד כהנה וכהנה יבואו בעז"ה בהמשך והכל מגובה בפסוקים מהתנ"ך ובמובאות מהתלמוד עם נופך קטן משלי שמקשר בין מילים ורעיונות אבל בשום פנים ואופן אין מדובר בהמצאות אלא בהבנה קצת יותר גבוהה שנובעת מתוך כבוד לתרבות העשירה שלנו. עזרא סופר (שיחה) 00:32, 16 ביוני 2021 (IDT)

אני חושב שישמח אותנו לראות עוד הגיגים שלך, רק אל תכתוב אותם בתוך הערכים אחרת אתה כנראה תיחסם. כדאי לך לכתוב אותם בדף שלך, וככה לא יחסמו אותך.

אגב, חשבתי על גיזרון בסגנון שלך: מלש"ב זה בעצם מל-שב, כלומר אדם שמל (הכרית, חתך) עצמו מהישיבה. סנדל מגורב (שיחה) 00:46, 16 ביוני 2021 (IDT)

תודה. מה פירוש בדף שלי אשמח לשמוע. אגב הנה משהו טרי לשאילתא שמישהו העלה בקבוצת הלשון מה פירוש איצטומכא ומיד כולם צועקים שזה מיוונית ולטינית ופרסית אבל הנה הצעה שלי שהכל בעברית כדלהלן: איצטומכא, הצטמקות, סטומק. הקיבה מתרחבת ומצטמקת ואיצטומכא כמו איצטומקה מלשון צימוק ומכאן באנגלית צסטומק. ועוד דוגמא משם לגבי עוגן שאחד הכותבים מטעם האקדמיה כתב במאמר שלו שכנראה ואולי זה מילה יוונית בעוד שהגמרא במסכת בבא בתרא (עג, א) מבארת שעוגן מלשון עגונה כמו הלהן תעגנה וכמו שהעגונה כביכול קשורה בכבלים כך גם העוגן. והכי מענין שעל פי המפרשים עגונה מלשון ...עוגה כמו עג עוגה ולא יצא מתוכה ז"א סגור בתוך מעגל. וכהנה וכהנה עוד רבות עזרא סופר (שיחה) 01:11, 16 ביוני 2021 (IDT)

הודעה למר א. אהרוני לגבי המילה גריל בדקתי עכשיו בלכסיקון לועזי עברי לשנת 2000 שנכתב על ידי פרופסורים מומחים וכתוב שם שגריל באנגלית זה מצרפתית - צלי, אסכלה. בשר צלי. כך שזה מתאים לביאור רש"י שחי בצרפת ולכן אולי כדאי להחזיר את זה כדי להימנע מפאדיחות... עזרא סופר (שיחה) 01:45, 16 ביוני 2021 (IDT)

זה בסדר, אבל זה לא שייך. רש״י כתב בשביל הקוראים שלו בתקופתו שככה קוראים לזה בלועזית. האם המילה גריל שאנחנו משתמשים בה היום הגיעה מאותו הדבר שכתב רש״י לפני מאות שנים? או שהיא נכנסה לפני כמה עשורים מאנגלית, בלי קשר למה שכתב רש״י? אם יש לך סיבה חזקה לחשוב שזה הדבר הראשון, אז אפשר לכתוב את זה, אבל תצטרך להוכיח את זה. אמיר א׳ אהרוני (שיחה) 10:21, 16 ביוני 2021 (IDT)

ישמעו האזנים מה שהפה דובר והלא אם מתעלמים ממסלול קרוב של מילה בת 900 שנה מזמן רש"י עד היום. אז כל שכן וכל שכן וקל וחומר שאי אפשר לקשר מילים בעברית עם אכדית מלפני ארבעת אלפים שנה. ואם כן עושים קישורים כאלה אז מה הבדל? לוגיקה פשוטה! עזרא סופר (שיחה) 14:40, 16 ביוני 2021 (IDT)

עריכה בוויקימילון

שלום, עברתי על עריכותיך ונראה שאתה מוסיף לערכים מידע חסר ביסוס. משיחות קודמות עם ויקימילונאים ותיקים ממך נראה שאתה לא מקבל האשמה זו, אם כך, עליך לצרף מקור לכל מידע שתרצה להוסיף לערך – צידוק ממקור מידע מקובל ומהימן שכותב בדיוק את מה שכתבת. כל שינוי בערך שלא יהיה לו מקור שכזה ימחק. ואם תמשיך להוסיף לערכים מידע בלתי מהימן ללא דיון רציני עם הכותבים אחרים תחסם.
אם אתה חושב שנעשה לך עוול מוזמן להגיב כאן.
המשך תרומה נעימה, ‏riel1204∧ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) – 15:41, 15 ביוני 2021 (IDT)

עריכות גזרונים

שלום,

ראיתי שאתה מוסיף לפרקי הגזרון פרשנויות מסורתיות-דתיות רבות. הגזרון הוא המקום בו מובאת הדעה המדעית הביקורתית המתבססת על מתודות ועלבלשנות השוואתית; פרשנות מסורתית יש להכניס, כפי שכבר הוסבר לך לעיל, תחת סעיף "פרשנים מפרשים". אני מבין שאינך מסכים עם העובדות המדעיות בנוגע להתפתחות השפות לאורך מאות אלפי שנות קיום האנושות, ויש לך את הזכות לכך, אך זאת אינה סיבה להשחית את פרקי הגזרונים, כפי שחוסר ההסכמה האישית שלי עם פרשנות מסורתית לא מביאה אותי להשחית את "פרשנים מפרשים" - יש להביא לקורא את כל המידע על המילה.

אנא, חדל להשחית. פעמי-עליון (שיחה) 20:36, 20 ביוני 2022 (IDT)

יש הרבה מן החוצפה בהכרזה של כופרים כאילו שלא אכפת להם מהיהדות המסורתית כי אם כן אז מה הם בכלל עושים בארץ של אל' ובאיזה זכות הם בכלל מחליטים מה היא כוונת העברית בלי שיש להם שמץ מושג במקורות! ויותר מסתבר שיש כאן איזה סוג של עצלות והתחמקות מללמוד את הכמות האדירה שיש במקורות היהודיים ובמקומם זה לפטור את הכל בפרשנות פגאנית ילדותית של צלילים כביכול שהתפתחו לשפה ובכל זאת ההערה התקבלה ומעתה ההוספות האלו יכנסו בהגדרה של פרשנים מפרשים וזאת כדי לא לערב בין הקודש לחול ובין הטמא לטהור...

  עזרא סופר (שיחה) 06:44, 21 ביוני 2022 (IDT)

לא אמרתי שלא אכפת לי מהיהדות המסורתית, להיפך: אמרתי שיש לפרשנות כזאת מקום בויקימילון, אך לא בפרקי הגזרון. הדבר הוסבר לך מספר פעמים במספר מקומות ואם לא הפנמת זאת עד עכשיו, מסופקני כי הסבר מפורט נוסף יועיל. פעמי-עליון (שיחה) 12:58, 21 ביוני 2022 (IDT)

בסדר גמור ההערה התקבלה ומעכשיו מוסכם על כולם שעדיף להביא את הפרשנים המסורתיים בכותרת נפרדת כדי שלא לערב קודש בחול וזאת עובדה ברורה שתחיית השפה העברית נבעה כולה אך ורק מתורת השרשים היהודית מסורתית שממנה אפשר לפתח מילים חדשות כגון עיפרון וחולצה ורכבת וכו' ורק בזכות השיטה הזאת כל השפה העברית הופכת לנוחה וקליטה ולכן סוף האמת לנצח! עזרא סופר (שיחה) 14:03, 21 ביוני 2022 (IDT)

לא, לא, לא. לא "מעכשיו". יש לתקן זאת גם בערכים שנכתבו בעבר. למשל כך. המשך עריכה נעימה. ‏riel1204∧ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) – 14:31, 21 ביוני 2022 (IDT)

בסדר גמור רק לאט לאט והכל יסודר בעזרת ה' עזרא סופר (שיחה) 16:15, 21 ביוני 2022 (IDT)

אנא היזהר בניסוחים נחרצים. ראשית, העברית מעולם לא מתה, לכל אורך הגלות היא המשיכה לשמש שפת קודש (ולא רק לתפילות, אלא גם לכתיבה, בתכתבות ופלפולי דת). שנית, התעוררות העברית נבעה ממניעים רבים מאוד, ולא נשענת רק על תורה אחת. שלישית, ההתעוררות הונעה על ידי כוחות חילוניים מודרניים, כמו למשל בן יהודה שמת בשבת ועט בידו.

כדי להשתתף במיזמי קרן ויקימדיה עליך לקבל שגם דעות שונות מדעתך עשויות להיות נכונות, להיזהר מנחרצות בכתיבה ובעריכה ולדאוג לספק באובייקטיביו וניטרליות את כל נקודות המבט האקדמיות. פעמי-עליון (שיחה) 14:26, 24 ביוני 2022 (IDT)

בן יהודה היה התחיל כחרדי וכל החידושים שלו נובעים משיטת השרשים התורנית אז לא חכמה לנפנף במישהו כזה ולהתנהג הפוך ממנו כמו לדוגמא בערך צנצנת שהוספתי את האטימולוגיה המעניינת של רבינו בחיי בן אשר שהצנצנת היא מלשון צונן כי היא מצננת את מה שבתוכה ולא ברור מדוע זה נמחק וכמו לדוגמא הציטוט שהבאתי מרש"י על פסחים שמזכיר את המילה פשטידא וכמה שבועות אחרי זה גלעד אילון כתב מאמר שפשטידה הגיעה מכאן ושם ומה שכתוב ברש"י זה טעות כי זה לא נמצא באחת המהדורות ולכן מישהו מחק את זה מויקימילון ואולם נעלם מגלעד אילון מה שכל ילד חרדי יודע שרש"י בעצמו כתב שלש מהדורות לפירושו ואם זה נמצא בגמרות שלפנינו אז אין רשות לשום אדם למחוק את זה משם ולהחליט האם זה קיים ברש"י או לא ובכלל כל הסגנון הזה של מחיקות ואיומים במחיקות הוא קצת ילדותי במחילה כי הפרשנים המסורתיים שלנו קיימים מאות ואלפי שנים ודורות על דורות של יהודים גדלו עליהם (כולל אליעזר בן יהודה וקלוזנר ושות') ולכן אף אחד לא יכול למחוק אותם ומקסימום זה להתעלם מהם כמו בת יענה אבל ברור שבשלב מסויים הפירושים שלהם יצוצו מחדש כי זאת תורת אמת שהיא מחזיקה מעמד לנצח נצחים גם כשהיוונית והלטינית והאכדית והפרסית נעלמו בתהום הנשייה עזרא סופר (שיחה) 03:00, 26 ביוני 2022 (IDT)