שיחה:תבלין
תניני?[עריכה]
צורת היסוד התלמודית היא תֶּבֶל? אם כן, הריבוי לא היה צריך להיות תְּבָלִין? ־ツ עָמָשׂ בֶּן־אַרְיֵה シ־ • שיחה 16:32, 12 באפריל 2009 (IDT)
- הערתי על כך בערך. כחלון (שיחה) 18:00, 10 ביולי 2016 (IDT)
- נדמה שתבלין בא במקורות גם בהוראת דבר הבא לתקן/להכשיר דבר אחר. למשל: ”כך הקב"ה אמר להם לישראל בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין“ (בבלי, מסכת קידושין – דף ל, עמוד ב); "וצלה גם היא ילדה את תובל קין. רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: זה תבל עבירתו של קין. קין הרג ולא היה לו במה להרוג, אבל זה, לוטש כל חורש נחושת וברזל" (בראשית רבה כג ג); ”ולפי שבעצם וראשונה נולדה ההשקפה הזאת בתור תבלין לצער החיים“ (בשר ורוח, מאת אחד העם, בפרויקט בן יהודה).
- אולי הוראה זו קשורה לשמוש בתבלינים כדי לשמר בשר ומזון אחר(?). בכל מקרה כדאי יהיה להרחיב על כך בערך.
- ראיתי פרשנים מסרתיים המעירים על תֶּבֶל ועל תבלין שהם בשמים. נדמה שבעבר תבלינים היו תמיד ריחניים. בפירוש הרמב"ם על המשנה במסכת שבת ט ה, "ותבלין - בשמים. כמו הפלפלין והזנגביל ובלנגאן וקדה ודומיהן [...]". בפירוש עיקר תוספות יום טוב נכתב: "כל אלו הם מיני מרקחות, ודברים שריחן טוב. ולאפוקי [=להוציא] שאר דברים שֶׁמְּתַבְּלִין בהם התבשיל כמו השום והבצל". הוא מבהיר לאלו ענינים נחשבים שום ובצל בכלל תבלינים. אצל ביאליק הבצל והשום באים בכלל תבלינים ב"אלוף בצלות ואלוף שום".
- לגבי המחלקת בענין "תבלין - רבים או יחיד": ביצירה "בעמק הבכא" כתב w:מנדלי מוכר ספרים ”מין תבלין אחד יש, אמרו חכמים, ושבת שמו“ (בעמק הבכא, מאת מנדלי מוכר-ספרים, בפרויקט בן יהודה) - בהוספת המלה "מין" לצטוט המקורי. נראה שהן ברגגרין והן אבינרי צטטו אותו, וכל אחד סבר שהוא תומך בדעתו (כלומר, נחלקו אם הוא ראה ב"תבלין" צורת יחיד או רבים). כחלון (שיחה) 18:00, 10 ביולי 2016 (IDT)