שיחה:ממלא מקום

גזרון ומשמעות ראשונית

w:יוחנן ברויאר כותב על מקור הבטוי במאמרו "מוצאו והוראתו של הביטוי 'ממלא מקום'" (לשוננו סה (תשס"ג), עמ' 260-249). המקור אינו זמין לי, אך מצאתי ברשת צטוט מדבריו שלו בפנה "רגע של עברית" מינואר 2003:

"...על הפסוק ”וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר“ (דברי הימים ב׳ כא, פסוק ג) אומר התלמוד במסכת הוריות: ”יהורם ממלא מְקום אבותיו הוא“ (בבלי, מסכת הוריות – דף יא, עמוד ב). דובר עברית בן ימינו הקורא את המשפט בתלמוד ומשפטים אחרים מאותה תקופה יבין 'ממלא מקום' – בא במקומו, בא תחתיו.

ואולם חוקר הלשון והתלמוד ד"ר יוחנן ברויאר הראה שלביטוי המקורי הייתה משמעות אחרת: "ממלא מקום אבותיו" פירושו – מגיע לדרגתם של אבותיו, ראוי לבוא במקומם. וכך מפרש גם רש"י: "ממלא מקום אבותיו - גדול כאביו". כלומר - שיש ביכולתו למלא את כל המרחב הרוחני שמילאו קודמיו. ואולם נראה שעוד בימי הביניים, כמה דורות אחרי רש"י, קיבל הביטוי "ממלא מקום" את המשמעות של ימינו – הבא במקום".

אם למישהו זמין המקור הראשוני בלשוננו, כדאי להוסיפו לערך. כחלון (שיחה) 23:13, 30 ביוני 2015 (IDT)

מצאתי והוספתי. במאמר מצאתי את הפסקה הנאה הבאה:

[...]בהגדרות אלו עדים אנו לתופעה נפוצה במילונות העברית, והיא חוסר תשומת לב מספקת לשינויי הוראה המתרחשים בחיי הלשון. דומה שתופעה זו נובעת לאו דווקא מרשלנות. בלב כותבי המילונים קיננה התחושה שהלשון העברית אחת היא לדורותיה, ולכן לפרקים ייחסו הוראה מאוחרת למובאות קדומות. לפנינו דוגמה מובהקת לתופעה זו, לפי שההגדרה הניתנת במילונים, הגדרה הנכונה ללשון ימינו, אינה הולמת את הדוגמות שהביאו אותם מילונים מן המקורות העתיקים. אלא שמתוך שהדוגמות קצרות ונטולות־הקשר, אין אדם עומד על כך מיד.

אניח אותה כאן למשמרת. כחלון (שיחה) 17:25, 17 ביולי 2015 (IDT)

אחזה יופי משתמש:כחלון כל כך נהניתי. בשביל זה יש ויקימילון.!!!!--אליצור יחיא (שיחה) 02:14, 20 בדצמבר 2018 (IST)