שיחה:מותר האדם מן הבהמה
הוספת נושאתגובה אחרונה: לפני 15 שנים מאת האיש והאגדה
התירגום נטו של הביטוי הוא: יתרון האדם על הבהמה. משמעות הביטוי היא כפי שצויינה בגיזרון. אך בהגדרה לא צריך להכניס את כל המשמעות. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 13:43, 18 בינואר 2009 (IST)
- לא הבנתי למה לא להכניס בהגדרה את כל המשמעות, זה התפקיד של הסעיף הזה. לגיזרון יש תפקיד אחר. nevuer • שיחה 14:23, 18 בינואר 2009 (IST)
- איפה יש במשפט "מותר האדם מן הבהמה" איזכור לכך שהיתרון (שאין או שיש - עוד משהו שלא צריך להיקבע בהגדרה) הוא "רוחני" ו"מוסרי". ההגדרה הנוכחית איננה הגדרה אלא "פרשנות" ופרשנות אין מקומה בהגדרה. גם לא בגיזרון? יכול להיות. אך, בהגדרה ברור שלא. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 15:31, 18 בינואר 2009 (IST)
- לזה אני בהחלט יכול להסכים. ערכתי מחדש, מה דעתך עכשיו? nevuer • שיחה 21:02, 18 בינואר 2009 (IST)
- אה, לא שמתי לב לנקודה מסוימת שהעלית: אם הבנתי אותך נכון, אתה טוען שההיבט הרוחני של מותר האדם הוא לא חלק מהמשמעות הבסיסית של הביטוי, אלא פרשנות. אני לא מסכים עם הקביעה הזאת. לדעתי הביטוי משמש רק בהקשרים המתייחסים להיבטים נפשיים, מוסריים, מטאפיזיים וכד' של עליונות האדם, והמילה "רוחני" כללית מספיק כדי להכיל את כל האספקטים הרלבנטיים למושג. לא סביר להגיד משהו כמו: "הצ'יטה מסוגלת להגיע למהירות מירבית של כ-115 קמ"ש, עובדה המעמידה בספק את מותר האדם מן הבהמה". nevuer • שיחה 21:58, 18 בינואר 2009 (IST)
- שוב: לא התכוונתי לומר שיש פרשנות אחרת מהפרשנות של ההיבט המוסרי וכו'. אבל גם אם המשמעות היא ההיבט הרוחני עדיין אין זה מוזכר בגוף הביטוי. כלומר: הגדרת הביטוי היא יתרון האדם על הבהמה. סוף הגדרה. ומה היתרון? (שאין או שיש - ושוב: גם הקביעה בזה לא צריך להיות בהגדרה) - היתרון הוא רוחני-מוסרי אבל זה כבר ביאור/פרשנות לא הגדרה!. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:07, 18 בינואר 2009 (IST)
- אני מתקשה להבין למה לצמצם את ההגדרה למשמעות המילולית נטו של הביטוי. כשאני כותב הגדרה לביטוי אני משתדל להעביר את מלוא תוכנו, במידת האפשר. אנא הבט בערך שוב, הוספתי לו משפטים המדגימים. האם אתה עדיין סבור שיש בהגדרות פרשנות כלשהי (ודאי שיש במשפטים המדגימים...)? לדעתי הן משקפות לא רע את השימוש בביטוי מבחינה תחבירית וסמנטית, וכבר אמרו חז"ל: "משמעות היא שימוש". nevuer • שיחה 22:37, 18 בינואר 2009 (IST)
- לעצם הדיון אני מודה שאתה צודק אבל ממתי לודוויג ויטגנשטיין הינו אחד מחז"ל?. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:42, 18 בינואר 2009 (IST)
- אני מניח שהוא לא P: nevuer • שיחה 22:45, 18 בינואר 2009 (IST)
- לא מה? הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:48, 18 בינואר 2009 (IST)
- *אנחה* שהוא לא אחד מחז"ל. nevuer • שיחה 22:49, 18 בינואר 2009 (IST)
- עיוות מ"ה"נחה בטעות? עיוות מכוון? או "א"נחה בכוונה תחילה?. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:52, 18 בינואר 2009 (IST)
- האיש והאגדה, אני רואה שהחלטת לשגע אותי! :) nevuer • שיחה 23:35, 18 בינואר 2009 (IST)
- חס וחלילה!!!. מה פתאום? שאלתי במלוא הרצינות האם אתה מתאנח שהוא לא מחז"ל או כוונתך שהינך מניח שאינו מחז"ל או אולי כוונתך לשניהם גם יחד?. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 15:15, 19 בינואר 2009 (IST)
- האיש והאגדה, אני רואה שהחלטת לשגע אותי! :) nevuer • שיחה 23:35, 18 בינואר 2009 (IST)
- עיוות מ"ה"נחה בטעות? עיוות מכוון? או "א"נחה בכוונה תחילה?. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:52, 18 בינואר 2009 (IST)
- *אנחה* שהוא לא אחד מחז"ל. nevuer • שיחה 22:49, 18 בינואר 2009 (IST)
- לא מה? הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:48, 18 בינואר 2009 (IST)
- אני מניח שהוא לא P: nevuer • שיחה 22:45, 18 בינואר 2009 (IST)
- לעצם הדיון אני מודה שאתה צודק אבל ממתי לודוויג ויטגנשטיין הינו אחד מחז"ל?. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:42, 18 בינואר 2009 (IST)
- אני מתקשה להבין למה לצמצם את ההגדרה למשמעות המילולית נטו של הביטוי. כשאני כותב הגדרה לביטוי אני משתדל להעביר את מלוא תוכנו, במידת האפשר. אנא הבט בערך שוב, הוספתי לו משפטים המדגימים. האם אתה עדיין סבור שיש בהגדרות פרשנות כלשהי (ודאי שיש במשפטים המדגימים...)? לדעתי הן משקפות לא רע את השימוש בביטוי מבחינה תחבירית וסמנטית, וכבר אמרו חז"ל: "משמעות היא שימוש". nevuer • שיחה 22:37, 18 בינואר 2009 (IST)
- שוב: לא התכוונתי לומר שיש פרשנות אחרת מהפרשנות של ההיבט המוסרי וכו'. אבל גם אם המשמעות היא ההיבט הרוחני עדיין אין זה מוזכר בגוף הביטוי. כלומר: הגדרת הביטוי היא יתרון האדם על הבהמה. סוף הגדרה. ומה היתרון? (שאין או שיש - ושוב: גם הקביעה בזה לא צריך להיות בהגדרה) - היתרון הוא רוחני-מוסרי אבל זה כבר ביאור/פרשנות לא הגדרה!. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:07, 18 בינואר 2009 (IST)
- איפה יש במשפט "מותר האדם מן הבהמה" איזכור לכך שהיתרון (שאין או שיש - עוד משהו שלא צריך להיקבע בהגדרה) הוא "רוחני" ו"מוסרי". ההגדרה הנוכחית איננה הגדרה אלא "פרשנות" ופרשנות אין מקומה בהגדרה. גם לא בגיזרון? יכול להיות. אך, בהגדרה ברור שלא. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 15:31, 18 בינואר 2009 (IST)