שיחה:מותר האדם מן הבהמה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

התירגום נטו של הביטוי הוא: יתרון האדם על הבהמה. משמעות הביטוי היא כפי שצויינה בגיזרון. אך בהגדרה לא צריך להכניס את כל המשמעות. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 13:43, 18 בינואר 2009 (IST)תגובה[תגובה]

לא הבנתי למה לא להכניס בהגדרה את כל המשמעות, זה התפקיד של הסעיף הזה. לגיזרון יש תפקיד אחר. ‏nevuer‏ • שיחה 14:23, 18 בינואר 2009 (IST)תגובה[תגובה]
איפה יש במשפט "מותר האדם מן הבהמה" איזכור לכך שהיתרון (שאין או שיש - עוד משהו שלא צריך להיקבע בהגדרה) הוא "רוחני" ו"מוסרי". ההגדרה הנוכחית איננה הגדרה אלא "פרשנות" ופרשנות אין מקומה בהגדרה. גם לא בגיזרון? יכול להיות. אך, בהגדרה ברור שלא. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 15:31, 18 בינואר 2009 (IST)תגובה[תגובה]
לזה אני בהחלט יכול להסכים. ערכתי מחדש, מה דעתך עכשיו? ‏nevuer‏ • שיחה 21:02, 18 בינואר 2009 (IST)תגובה[תגובה]
אה, לא שמתי לב לנקודה מסוימת שהעלית: אם הבנתי אותך נכון, אתה טוען שההיבט הרוחני של מותר האדם הוא לא חלק מהמשמעות הבסיסית של הביטוי, אלא פרשנות. אני לא מסכים עם הקביעה הזאת. לדעתי הביטוי משמש רק בהקשרים המתייחסים להיבטים נפשיים, מוסריים, מטאפיזיים וכד' של עליונות האדם, והמילה "רוחני" כללית מספיק כדי להכיל את כל האספקטים הרלבנטיים למושג. לא סביר להגיד משהו כמו: "הצ'יטה מסוגלת להגיע למהירות מירבית של כ-115 קמ"ש, עובדה המעמידה בספק את מותר האדם מן הבהמה". ‏nevuer‏ • שיחה 21:58, 18 בינואר 2009 (IST)תגובה[תגובה]
שוב: לא התכוונתי לומר שיש פרשנות אחרת מהפרשנות של ההיבט המוסרי וכו'. אבל גם אם המשמעות היא ההיבט הרוחני עדיין אין זה מוזכר בגוף הביטוי. כלומר: הגדרת הביטוי היא יתרון האדם על הבהמה. סוף הגדרה. ומה היתרון? (שאין או שיש - ושוב: גם הקביעה בזה לא צריך להיות בהגדרה) - היתרון הוא רוחני-מוסרי אבל זה כבר ביאור/פרשנות לא הגדרה!. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:07, 18 בינואר 2009 (IST)תגובה[תגובה]
אני מתקשה להבין למה לצמצם את ההגדרה למשמעות המילולית נטו של הביטוי. כשאני כותב הגדרה לביטוי אני משתדל להעביר את מלוא תוכנו, במידת האפשר. אנא הבט בערך שוב, הוספתי לו משפטים המדגימים. האם אתה עדיין סבור שיש בהגדרות פרשנות כלשהי (ודאי שיש במשפטים המדגימים...)? לדעתי הן משקפות לא רע את השימוש בביטוי מבחינה תחבירית וסמנטית, וכבר אמרו חז"ל: "משמעות היא שימוש". ‏nevuer‏ • שיחה 22:37, 18 בינואר 2009 (IST)תגובה[תגובה]
לעצם הדיון אני מודה שאתה צודק אבל ממתי לודוויג ויטגנשטיין הינו אחד מחז"ל?. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:42, 18 בינואר 2009 (IST)תגובה[תגובה]
אני מניח שהוא לא P: ‏nevuer‏ • שיחה 22:45, 18 בינואר 2009 (IST)תגובה[תגובה]
לא מה? הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:48, 18 בינואר 2009 (IST)תגובה[תגובה]
*אנחה* שהוא לא אחד מחז"ל. ‏nevuer‏ • שיחה 22:49, 18 בינואר 2009 (IST)תגובה[תגובה]
עיוות מ"ה"נחה בטעות? עיוות מכוון? או "א"נחה בכוונה תחילה?. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:52, 18 בינואר 2009 (IST)תגובה[תגובה]
האיש והאגדה, אני רואה שהחלטת לשגע אותי! :) ‏nevuer‏ • שיחה 23:35, 18 בינואר 2009 (IST)תגובה[תגובה]
חס וחלילה!!!. מה פתאום? שאלתי במלוא הרצינות האם אתה מתאנח שהוא לא מחז"ל או כוונתך שהינך מניח שאינו מחז"ל או אולי כוונתך לשניהם גם יחד?. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 15:15, 19 בינואר 2009 (IST)תגובה[תגובה]