שיחה:אשוח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריק

ערך זה נכתב במסגרת תחרויות כתיבת הערכים לשנת 2015.

בִּקֹּרֶת לערך בתחרות[עריכה]

  • שם הערך:
    • בראש העמוד יופיע שם הערך בכותרת ראשית כשהוא מְנֻקָּד. לדגמה: ==שֻׁלְחָן==
  • הגדרות:
    • יש למספר את ההגדרות בערך, אפלו כאשר ישנה הגדרה יחידה.
  • משפטים מדגימים:
    • חשוב להוסיף לערך משפטים מדגימים מְגֻוָּנִים - כגון מהמקורות או מספרות יפה - ובפרט כאלו המדגימים שמושים שונים של המלה.
    • לשם אחידות, כדאי להשתמש בתבניות כגון תבנית {{צט}} ותבנית {{הדגשה}} בכתיבת המשפטים המדגימים. קשרו את הצטוטים שבערך לטקסט המלא ברשת אם נתן.
  • נתוח דקדוקי:
    • רצוי למלא את טבלת הנתוח הדקדוקי במלואה. בפרט:
      דרך התצורה של שם יכולה להיות אחת מהאפשרויות הבאות: יציקת שורש במשקל (הַמְּצֻיֶּנֶת באמצעות תבנית {{משקל}}); "בסיס + סיומת"; "הלחם בסיסים"; "שאילה" או "ראשי תיבות".
    • בסעיף "נטיות" כתבו את צורת הרבים ואת צורות הנסמך של הערך (ביחיד וברבים). נקדו אותן אם תוכלו.
  • גִזָּרוֹן:
    • חשוב למלא את סעיף הגזרון בערך. בסעיף הגזרון, יש לְצַיֵּן את הָרֹבֶד המקדם ביותר בו מופיעה המלה. אם תוכלו, צַיְּנוּ מקבילות של המלה בשפות נוספות, ושנויי משמעות שלה לאורך השנים (אם ישנם).
  • סעיפי האגרון: "צירופים", "נגזרות", "מילים נרדפות" ,"ניגודים", "ראו גם":
    • מבנה הערכים בויקימילון כולל גם סעיפי אֶגְרוֹן, המעשירים את הערך ומוסיפים מידע חשוב לקורא. נסו לחפש למלה נרדפות ונגודים, לחפש צרופים המשתמשים במלה ומלים אחרות הנגזרות ממנה (למשל: מן המלה "בַּיִת" נגזרות המלים "בִּיּוּת", "בֵּיתִי" (=השיך לבית)). בסעיף "ראו גם" ניתן להוסיף מלים קרובות למושא הערך שלא נכללו בסעיפים אחרים. הרחבה בנושא תמצאו בויקימילון:תבנית ערך.
  • סעיפי "מידע נוסף", "קישורים חיצוניים", "סימוכין" ו"הערות שוליים":
    • כדאי להוסיף לערך קשור למיזם ויקימינים. לדגמה, כך: {{מיזמים||ויקימינים=Gekkonidae}}.
    • כדאי להוסיף לערך קשור למיזם ויקיפדיה. לדגמה, כך: {{מיזמים|ויקיפדיה=כלב}}.
  • תרגום:
    • מטעמי אחידות, העבר נא את הכותרת == תרגומים == לכותרת משנית, כך: === תרגומים ===.
  • כללי:

בהצלחה! כחלון (שיחה) 09:19, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

הנחיות לשפור הערך[עריכה]

שלום בנימין. להלן מספר הצעות לשפור הערך:

  1. ההגדרה טובה בעיני, אולם יש להוסיף לה את השם הלטיני (Abies).
    בערכים בוטניים/זאולוגיים חשוב להוסיף קשורים למיזם ויקימינים ("Category:Abies") ולמיזם ויקיפדיה ("אשוח"). הוסף נא אותם בסעיף "קישוריים חיצוניים" באמצעות תבנית {{מיזמים}} (ראה למשל בערך ארז#אֶרֶז).
  2. עוד בסעיף "קישורים חיצוניים": השם "אשוח" מופיע כבר במקורות, ולכן כדאי להפנות את הקורא לממחים העוסקים בזהויו. הוסף נא קשור חיצוני: "הכא בארזי ואשוחי עסקינן – אשוח קיליקי" מאת ד"ר משה רענן מהאתר "פורטל הדף היומי". כדאי להשתמש בתבנית {{מקור/אינטרנט}}.
  3. בנתוח דקדוקי יש לצין את הטיות הרבים והסמיכות (כך: "ר' אשוחים, אשוחי־, אשוח־") כשהן מְנֻקָּדוֹת.
  4. בסעיף נגזרות אפשר להוסיף: אשוחיים, אשוחית; בסעיף ראו גם: עץ חג המולד.
  5. חשוב להעשיר את הערך במשפטים מדגימים מן הספרות היפה. למשל:
    "תּוּת, אַמְזוֹג וּתְאַשּׁוּר, אַלּוֹן-שָׁנִי וְדֻבְדְּבָן שָׁחוֹר,וִירֻקֵּי הַמַּחַט, אֹרֶן, תָּרְנִית וְאַשֹּׁחַ, צֶאֱצָאֵי אִצְטְרוֹבָּל בַּכֹּל אֲגַשְּׁשֵׁךְ אוֹר מִתְגַּשֵּׁם,בַּכֹּל אַשִּׂיגֵךְ שֵׂכֶל מִתְנוֹצֵץ" (חֲקוּקוֹת אוֹתִיּוֹתַיִךְ, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה) - בו מופיע הכתיב "אַשֹּׁחַ".
    " רוב סוחרי-היער הם עשירים בני-עשירים, ואת תכונת העסק אין הם יודעים ואינם מבינים, ואף אינם יודעים להבחין בין אורן לאשוח" (בְּסִבְכֵי הַיַּעַר, מאת מרדכי בן-הלל הכהן, בפרויקט בן יהודה), המזכיר את הדמיון לעץ הארן.
    או אחרים. משפטים מדגימים נוספים תוכל למצוא כאן, כאן ובמקורות אחרים.
  6. גזרון: ראשית יש לכתוב שמקור המלה בלשון חז"ל, ואת המקבילה شوح בערבית.
    המלה מופיעה בתלמוד הבבלי: "הכא בארזי ואשוחי עסקינן" (בבלי, מסכת ביצהדף ל, עמוד א), "התם בארזי ואשוחי" (בבלי, מסכת שבתדף קנז, עמוד א). בשני המקרים פרש רש"י שאשוח הוא ארז ממין נקבה וכדאי לצין זאת.
    כן כותב יסטרוב במלונו: "סוג של ארז (ממין נקבה) חלש, להבדיל מ'אֶרֶז' שהוא זכר". הוא מצין את המקור ashuha בסורית שמשמעו מלולית "המתכופף".
    לבסוף, כדאי לכתוב (בסעיף הגזרון או ב"פרשנים מפרשים") כי חנוך יהודה קאהוט כותב בספרו "ערוך השלם" על האשוח: "[...] פ"א אשוחי עץ הוא, והוא נקרא בל״ע [לשון ערבית] שוח ומהן עושין תרני הספינות הטובות, והוא כמין ארז אלא שיאריך עצו יותר מן הארז והוא יותר סובל מהארז". אני משער ש"סובל" כאן הוא במשמעות "גמיש".

בהצלחה! כחלון (שיחה) 11:40, 15 בדצמבר 2015 (IST)