”העירותי ברוב ענוה שכל עץ הוא אלון או אשוח, או מין אחר; אין עץ סתם, ואם כל עץ יקבל את חלקת-האדמה שהוא זקוק לה – לא תהא סיבה לחשוש ליער.“ (יומן ירושלים, מאת חיים ארלוזורוב, בפרויקט בן יהודה)
בעגה המואבית החקוקה בכתובת מישע מצוייה תיבת 'אשוח' 𐤀𐤔𐤅𐤇 (a-sh-u-kh) בהוראת מאגר מים. גם בעברית מקראית שימשה המילה "אשוח" בהוראת "מאגר מים".[2] קרוב אל תיבת שוחה המקראית בהוראת בור או באר ”שׁוּחָה עֲמֻקָּה, פִּי זָרוֹת“ (משלי כב, פסוק יד) השוו: שיח. ראו גם: בן סירא בצורת אשִיח. מופע נוסף למילה ניתן למצוא במגילת הנחושת שורה 46,"באשוח שיבית הכרם בבואך".
ישנם פרשנים שקשרו בין עץ הדעת לאשוח,"העץ ההוא דומה בגבהו לאשוח ועליו דומים לעלי עץ החרוב ופריו כאשכולות הענבים טוב מאוד וריח ההוא מתרחב ונדף למרחוק" [3]. ש' הרטום בתרגומו מוסיף: "העץ ההוא דומה בגובהו לעץ אחר, גם הוא ממשפחת האורניים, הוא עץ האורן". גם בלשון חז"ל: "בנות שוח".
ערך בוויקיפדיה: אשוח
טקסונומיה בוויקימינים: Abies