מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | שולל |
| הגייה* | sholal |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ש־ל־ל |
| דרך תצורה | משקל קוֹטָל |
| נטיות | |
- הפסד, מחסור
- ”מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל, וְאֵתָנִים (ואתנן?) יְסַלֵּף“ (איוב יב, פסוק יט)
- ”עַל־זֹאת֙ אֶסְפְּדָ֣ה וְאֵילִ֔ילָה אֵילְכָ֥ה שילל שׁוֹלָ֖ל וְעָר֑וֹם אֶעֱשֶׂ֤ה מִסְפֵּד֙ כַּתַּנִּ֔ים וְאֵ֖בֶל כִּבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה“ (מיכה א, פסוק ח)
- נגזר מן הפועל היחידאי ”שֹׁל“ (רות ב, פסוק טז) שעינינו חלוקת התבואה למנות, פועל מקראי זה מקביל אל השורש הערבי ש-ל-ל (ش ل ل) בהוראת הפועל להסיר,לקחת.
