מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
שולל
|
| הגייה* |
sholal
|
| חלק דיבר |
שם־תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ש־ל־ל
|
| דרך תצורה |
משקל קוֹטָל
|
| נטיות |
|
- הפסד, מחסור
- ”מוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל, וְאֵתָנִים (ואתנן?) יְסַלֵּף“ (איוב יב, פסוק יט)
- ”עַל־זֹאת֙ אֶסְפְּדָ֣ה וְאֵילִ֔ילָה אֵילְכָ֥ה שילל שׁוֹלָ֖ל וְעָר֑וֹם אֶעֱשֶׂ֤ה מִסְפֵּד֙ כַּתַּנִּ֔ים וְאֵ֖בֶל כִּבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה“ (מיכה א, פסוק ח)
- נגזר מן הפועל היחידאי ”שֹׁל“ (רות ב, פסוק טז) שעינינו חלוקת התבואה למנות, פועל מקראי זה מקביל אל השורש הערבי ש-ל-ל (ش ل ل) בהוראת הפועל להסיר,לקחת.
