”אמר רבה לדידי חזי לי אורזילא בר יומיה דהוה כהר תבור והר תבור כמה הוי ארבע פרסי ומשאכא דצואריה תלתא פרסי ובי מרבעתא דרישיה פרסא ופלגא רמא כופתא וסכר ליה לירדנא“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף עג, עמוד ב) - רש"י במקום: אורזילא בר יומא - ראם בן יום אחד דאותו היום נולד.
”הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה; וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי.“ (תהלים כב, פסוק כב) - מלבי"ם במקום (ע"פ המדרש): צייר במליצתו כאלו בין הטורפים הבאים לטרפו בא גם אריה בתוכם וכבר אחזו בפיו, והזמין לו ה' ראם שלקחו מפי האריה והרימו על קרניו.
לשון קדם-שמית riʿm הפירוש המקורי של המילה היה כנראה שור הבר כראיה מהתקבולות במקרא, המשווים את הראם לבקר הבית. בערבית riʿm החל להגדיר סוגי אנטילופה . עם זאת, תרגומי התנ"ך גורסים שמדובר בחד קרן.
מלבד שולי מדבר סוריה, וארץ מואב (חשבון) , תוואי השטח הארץ-ישראלי אינו מורכב משטחי מרעה נרחבים וסוואנות מוריקות המשמשות כאיזור גידולו הטבעי של חיה עצומת-מימדים מעין הראם-(המקראי!), הסברה היא שהראם המתואר המקרא מקורו במסורות ספרותיות של העמים השכנים ש"סופחו" לכתבי המקרא [1] דוגמא אחת מיני רבות ניתן למצוא בלוח אוגרית שם מופיע הדימוי "ינגחן כראֻמם" הזהה לזה שמופיע במקרא " רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח"[2].
מחמת העדרותו מן הנוף הארץ ישראלי-מחד, ונוכחותו בכתובים-מאידך, החלו בתקופת המשנה והתלמוד להסביר, כיד הדמיון הטובה עליהם את מציאותו של הראם בתיבת נוח בדרך זו - ”ראם לא נכנס עמו אבל גוריו נכנסו רבי נחמיה אמר לא הוא ולא גוריו אלא קשרו נח בתיבה והיה מתלים תלמיות כמן טבריא לסוסתא“ (בראשית רבה, פרשה לא, סימן יג)
ערך בוויקיפדיה: ראם
טקסונומיה בוויקימינים: Oryx
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ראמים