לדלג לתוכן

ראם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

רְאֵם

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ראם
הגייה* re'em
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קְטֵל
נטיות ר׳ רְאֵמִים
איור של ראם.
  1. בהמה כשרה מסוג אנטילופה, הדומה מעט לסוס, ובעלת קרניים ישרות וארוכות.
    • ”בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח...“ (דברים לג, פסוק יז)
    • ”וְיָרְדוּ רְאֵמִים עִמָּם, וּפָרִים עִם אַבִּירִים; וְרִוְּתָה אַרְצָם מִדָּם, וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁן.“ (ישעיהו לד, פסוק ז)
    • ”וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ־עֵגֶל; לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן־רְאֵמִים.“ (תהלים כט, פסוק ו)
  2. ייצור ענק בעל קרניים מהמיתולוגיה היהודית.
    • ”אמר רבה לדידי חזי לי אורזילא בר יומיה דהוה כהר תבור והר תבור כמה הוי ארבע פרסי ומשאכא דצואריה תלתא פרסי ובי מרבעתא דרישיה פרסא ופלגא רמא כופתא וסכר ליה לירדנא“ (בבלי, מסכת בבא בתראדף עג, עמוד ב) - רש"י במקום: אורזילא בר יומא - ראם בן יום אחד דאותו היום נולד.
    • ”זן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים“ (בבלי, מסכת עבודה זרהדף ג, עמוד ב)
    • ”הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה; וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי.“ (תהלים כב, פסוק כב) - מלבי"ם במקום (ע"פ המדרש): צייר במליצתו כאלו בין הטורפים הבאים לטרפו בא גם אריה בתוכם וכבר אחזו בפיו, והזמין לו ה' ראם שלקחו מפי האריה והרימו על קרניו.
  3. שם פרטי לזכר.


גיזרון

[עריכה]
  • מן אכדית "rimu", אוגריתית "rủm"- בהוראת בקר-בר .
  • ארמית "רימא".ערבית "رِئْم". (בהוראת, Oryx leucoryx) בעברית, "ראם לבן", או ראם תועפות.
  • לשון קדם-שמית riʿm הפירוש המקורי של המילה היה כנראה שור הבר כראיה מהתקבולות במקרא, המשווים את הראם לבקר הבית. בערבית riʿm החל להגדיר סוגי אנטילופה . עם זאת, תרגומי התנ"ך גורסים שמדובר בחד קרן.

מידע נוסף

[עריכה]
  • מלבד שולי מדבר סוריה, וארץ מואב (חשבון) , תוואי השטח הארץ-ישראלי אינו מורכב משטחי מרעה נרחבים וסוואנות מוריקות המשמשות כאיזור גידולו הטבעי של חיה עצומת-מימדים מעין הראם-(המקראי!), הסברה היא שהראם המתואר המקרא מקורו במסורות ספרותיות של העמים השכנים ש"סופחו" לכתבי המקרא [1] דוגמא אחת מיני רבות ניתן למצוא בלוח אוגרית שם מופיע הדימוי "ינגחן כראֻמם" הזהה לזה שמופיע במקרא " רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח"[2].
  • מחמת העדרותו מן הנוף הארץ ישראלי-מחד, ונוכחותו בכתובים-מאידך, החלו בתקופת המשנה והתלמוד להסביר, כיד הדמיון הטובה עליהם את מציאותו של הראם בתיבת נוח בדרך זו - ”ראם לא נכנס עמו אבל גוריו נכנסו רבי נחמיה אמר לא הוא ולא גוריו אלא קשרו נח בתיבה והיה מתלים תלמיות כמן טבריא לסוסתא“ (בראשית רבה, פרשה לא, סימן יג)

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ראם
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ראם מקראי
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Oryx
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ראמים

הערות שוליים

[עריכה]
  1. יהודה פליקס - ראם, תאו, ושור-הבר. לשונינו, מד, ב'‎ טבת תש"ם
  2. משה דוד קאסוטו,"האלה ענת - שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות" . ירושלים , הוצאת מוסד ביאליק , שנה תשי"ג 1953, עמ' 23