קרנף
מראה
קַרְנַף
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קרנף |
| הגייה* | karnaf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | הלחם: קרן + אף |
| נטיות | נ׳ קַרְנַפָּה, קַרְנַפַּת־; ר׳ קַרְנַפִּים, קַרְנַפֵּי־; נ"ר קַרְנַפּוֹת; קַרְנַף־ |

- פרט ממשפחה של בעלי חיים גדולי־ממדים מסדרת פרטיי פרסה, אשר משפתם העליונה מזדקרת בליטה עבה וקשיחה.
- ”במשך הלילה עוברות שורות ארוכות של עבי-העור – פילים, שנהבים, קרנפים, כשהם מניעים באזניהם גדולות-הכמות והמשוחות בחמר, והם רטובים ורעבים.“ ("הפועל הצעיר", 26 במאי 1910, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”זה בשם "אביר להט החרב" יקָרא וזה יכֻנה בשם "אביר קרנף" וזה – "אביר עז־מות" וזה – "אביר דוכיפת" ועוד כאלה שמות משמות שונים.“ (דון קישוט, מאת ח.נ. ביאליק, 1912, באתר מאגרים)
גיזרון
[עריכה]נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- איטלקית: rinoceronte
- אנגלית: rhinoceros
- גרמנית: Nashorn
- יוונית: ρινόκερως (תעתיק: rinókeros)
- יידיש: נאזהאָרן
- יפנית: 犀 (תעתיק: sai)
- ספרדית: rinoceronte
- צרפתית: rhinocéros
- רוסית: носорог (תעתיק: nosoróg)