קנרס

קִנְרָס

לשון חז"ל ארטישוק
- ”הַקַּנְבּוֹס, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵינוֹ כִלְאַיִם, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כִּלְאָיִם; וְהַקִּנְרָס, כִּלְאַיִם בַּכָּרֶם.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ה, משנה ח)

מופיע ביוונית-עתיקה בהגיית: כִּינָרַא (κῐνάρᾱ) בהוראת ארטישוק, ובניב הבבלי-ארמי: קִינְרָסָא‎‎.
החוקר אבשלום קור סובר כי לארטישוק היה בעבר שם עברי - "כינר" - כמתואר בתלמוד:
- [...] שהן מגדלות כינרים ירושלמי, מגילה, פרק א, הלכה א
- ”כינרת זו גינוסר ולמה נקרא שמה כינרת דמתיקי פירא כקלא דכינרי“ (בבלי, מסכת מגילה – דף ו, עמוד א)

המילה כינר התגלגה מאוחר יותר ליוונית: αγκινάρα (אקינרה), ומשם חזרה לעברית בימי חז"ל בשם "קינרס".^[1]

ערך בוויקיפדיה: ארטישוק

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קנרס