חרשף
חֻרְשָׁף
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חורשף |
| הגייה* | khurshaf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ר־ש־ף |
| דרך תצורה | משקל קֻטָּל |
| נטיות | ר׳ חֻרְשָׁפִים; חֻרְשַׁף־, ר׳ חֻרְשְׁפֵי־ |
- לשון ימי הביניים ירק מאכל ממשפחת המורכבים. שם אחר לקנרס (ארטישוק). שיח קוצני רב-שנתי. הפרי הנאכל הוא ניצן הפרח שטרם הבשיל. החורשף נחשב ירק בריא מאוד והוא מהווה מקור לוויטמינים ולמינרלים ותורם להפחתת רמת הכולסטרול ורמת הסוכר, וכן את הסיכון לחלות בסרטן.
- הזנים הבולטים בארץ הם החורשף הסגול (ויולט) והחורשף הירוק - האחד מתאים להרתחה והאחר לבישול ולמילוי.
- חורשף טרי וטוב ניתן לבשל בשלמותו.
- צמח קוצני עשבוני ממשפחת המורכבים. עליו משוננים ותפרחתו בגוון סגול-לילך או צהוב. שכיח מאוד באזור ההר הים-תיכוני.
גיזרון
[עריכה]- אכדית בהגיית: אֲרשֻׁפֻּ arsuppu בהוראת "סוג של תפוח".מערבית: خُرْشُوف (חֻרְשׁוּף). המילה מופיעה לראשונה בחיבור קאנון במדע הרפואה מאת אבן סינא (1037-980), בתרגומו של ר' נתן המאתי מהמאה ה־13.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- איטלקית: carciofo
- אנגלית: artichoke
- ארמית: חֻ'רְשַׁף
- גרמנית: Artischoke
- לטינית: Cynara scolymus, cinara
- ספרדית: alcachofa, alcachofera
- ערבית: خرشوف
- צרפתית: artichaut
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: ארטישוק |
 טקסונומיה בוויקימינים: Atractylis |
| טקסונומיה בוויקימינים: Cynara |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חרשף |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חורשף (2) |
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ ש. קליין, ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. ז'/ב' (טבת-אדר ת"ש) עמ':50