קניבל
קָנִיבָּל
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קניבל |
| הגייה* | kanibal |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | נ׳ קָנִיבָּלִית, ר׳ קָנִיבָּלִים, נ"ר קָנִיבָּלִיּוֹת |
- יצור חי האוכל את בני־מינו.
- "הַסִּינִים אוֹכְלִים אֹרֶז דַּק וְרָזֶה, / וְהַקָּנִיבָּלִים אוֹכְלִים זֶה אֶת זֶה." (וְלָנוּ יֵשׁ פָלָאפֶל
, מאת דן אלמגור) - "נכנסתי למשחק למה המשחק אוניברסל / לא נורמלי זה בא לי היפ הופ אורגינל / אוכל את כל המתחרים ותקרא לי קניבל" (הפינאלה, מאת סאבלימינל)
- "הַסִּינִים אוֹכְלִים אֹרֶז דַּק וְרָזֶה, / וְהַקָּנִיבָּלִים אוֹכְלִים זֶה אֶת זֶה." (וְלָנוּ יֵשׁ פָלָאפֶל
גיזרון
[עריכה]- מספרדית: caníbal. המילה הגיעה בעקבות מסעות כריסטופר קולומבוס בקריבים.
- עם זאת, מילה דומה (בשיכול עיצורים) מופיעה בפירוש רש"י: ”לודים - אומה שקורין קיניליב"ש ואוכלי אדם הן והם רעבתנין.“ (בבלי, מסכת שבת – דף י, עמוד א)
נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: cannibal
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: קניבלים |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קניבלים |