קטום

קָטוּם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קטום
הגייה*	katum
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ק־ט־ם
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ קְטוּמָה

1. שנכרת ראשו.

   • ”שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד אפילו שנים קטומים ואחד אינו קטום רבי טרפון אומר אפילו שלשתן קטומים“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ג, משנה ד)
   • טיפסנו על ההר הקטום.
   • החרוט הזה קטום.

גיזרון

שורש בלשון חז"ל. קרוב אל גדם. ואל קטף.

מילים נרדפות

• כרות
• קטוע
• קצוץ

תרגום

• אנגלית: cut‏‏‏‏, truncated‏‏‏‏

השורש קטם
השורש ק־ט־ם הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ק־ט־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל קָטַם קוֹטֵם יִקְטֹם קְטֹם לִקְטֹם נִפְעַל נִקְטַם נִקְטָם יִקָטֵם הִקָּטֵם להִקָּטֵם הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

קָטוּם [[משני|ב}}

1. [הלכה] מכוסה באפר.
2. {{צט/ תנור שהוא גרוף וקטום|
3. כירה גרופה וקטומה

גיזרון

מן קיטמא בארמית אֵפֶר