קומקום

קֻמְקוּם[עריכה]

קנקן להרתיח בו מים.
- ”קֻמְקוּם שֶׁהוּא מַרְתִּיחַ, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יָצְאוּ מַשְׁקִין מִתּוֹכוֹ וְנָגְעוּ בַאֲחוֹרָיו וְחָזְרוּ לְתוֹכוֹ.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כה, משנה ח)
- ”וְלֹא יִטְבֹּל אֶת הַקֻּמְקוּם בַּפֶּחָמִים, אֶלָּא אִם שִׁפְשֵׁף.“ (משנה, מסכת מקואות – פרק ט, משנה ב)
- ”אם יש בה אדם חשוב שיש לו עשרה עבדים שמחממים לו עשרה קומקומים בבת אחת באמבטי קטנה, מותר לרחוץ בה מיד.“ (בבלי, מסכת שבת – דף קנא, עמוד א)
- המשרתת הציתה אש בתנור ושפתה קומקום גדול של מים כדי להרתיח תה. (יחזקאל קוטיק, מה שראיתי).

ערך בוויקיפדיה: קומקום

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קומקומים