מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | קידה |
הגייה* | kida |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ק־ד־ד א |
דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
נטיות | ר׳ קַדּוֹת; קִדַּת־, ר׳ קִדּוֹת־ |
קידות
דרגות קידה שונות:1 – מנוד ראש; 4,5 – השתחויה; 6 – השתטחות
- לשון חז"ל הרכנת הגוף עם הפנים מטה. כמחוות כבוד.
- עברית חדשה תנועת גוף של כפיפה מן המותן המציינת מחווה של כבוד או של הכנעה כלפי הזולת.
- בתום ההצגה יצאו השחקנים לקידה אחרונה והקהל פרץ במחיאות כפיים סוערות.
שם פעולה מן הפועל קד המקראי.
השורש קדד א |
השורש ק־ד־ד א הוא שורש מגזרת הכפולים.
ק־ד־ד א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
קַד |
קַד |
יִקֹּד |
קֹד |
לָקֹד |
נִפְעַל |
|
|
|
|
|
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|