מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | קידה |
| הגייה* | kida |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ק־ד־ד א |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | ר׳ קַדּוֹת; קִדַּת־, ר׳ קִדּוֹת־ |
קידות
דרגות קידה שונות:1 – מנוד ראש; 4,5 – השתחויה; 6 – השתטחות
- לשון חז"ל הרכנת הגוף עם הפנים מטה. כמחוות כבוד.
- עברית חדשה תנועת גוף של כפיפה מן המותן המציינת מחווה של כבוד או של הכנעה כלפי הזולת.
- בתום ההצגה יצאו השחקנים לקידה אחרונה והקהל פרץ במחיאות כפיים סוערות.
שם פעולה מן הפועל קד המקראי.
| השורש קדד א |
|
השורש ק־ד־ד א הוא שורש מגזרת הכפולים.
| ק־ד־ד א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
קַד |
קַד |
יִקֹּד |
קֹד |
לָקֹד |
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|